ועידת החדשנות בניהול מיופיה דאג בארנר,פרופ' אוריאל שפירר, דבי אוליב, גלי ניר,פבל קזאקוב .צילום : יח"צ

ועידת החדשנות הראשונה מסוגה לניהול מיופיה שנערכה בתל אביב, הציגה פיתוחים כחול לבן שעתידים להשפיע על הראייה של כולנו

ועידת החדשנות בנושא ניהול מיופיה שנערכה בשבוע האחרון באקספו תל אביב, משכה אליה בכירים בינלאומיים בעולם רפואת העיניים, מהמגזר הרפואי, הממשלתי והעסקי. בתוך כך, הוצגו פיתוחים חדשניים וגישות מהפכניות למניעה וניהול קוצר ראייה: מה"החברים הכי טובים של הילדים" שהופכים מחיסרון ליתרון, דרך טיפות עיניים שמתפקדות כעדשות מגע וכמובן, בינה מלאכותית. ומה הם הקווים המנחים שהציע ד"ר ישי פאליק מומחה לחדשנות וביו-רפואה?

בשיתוף מקסימדיה

כאשר ארגון הבריאות העולמי מעריך כי עד לשנת 2050 מחצית מאוכלוסיית העולם תסבול ממיופיה (קוצר ראיה), עולה הצורך בשינוי גישה דרסטי, נושא אשר עלה ללא הרף בוועידה.

חוסר מודעות טוטאלי

על פי נתונים שהוצגו בוועידה, קרוב לרבע (24%) מהילדים בישראל סובלים מקוצר ראייה. אל אלו מתווספים הנתונים החדשים מסקר שערכה חברת המכשור הרפואי Coopervision על פיו: רק 17% מההורים לילדים עם קוצר ראייה, מודעים לכך שקוצר ראייה שמתחיל בגיל מוקדם עלול לגרום לאובדן הראייה. ד"ר יונינה רון, ראש חוג רופאי עיניים ילדים ופזילה, שהשתתפה בכנס, מסבירה כי " חשוב להבין כי ילדים נמצאים בסיכון מוגבר מאחר ובשנים בהם העין מתפתחת וגדלה, קצב עליית המספר מוגבר".

רון מדגישה כי בקרב ההורים יש חוסר מודעות לבעיה: "רוב ההורים נוטים לחשוב שבעיית קוצר הראיה של הילד או הילדה נפתרת בניתוח לייזר כאשר יגיע לבגרות – אך, ניתוחים אלה, בדיוק כמו הרכבת עדשות מגע או משקפיים רגילים, לא פותרים את הבעיה המרכזית והחמורה ביותר: גדילת המספר לאורך זמן. מספרים גבוהים (מעל 5-6) מציבים ילדים וצעירים בסיכון גבוה לפתח  מחלות עיניים כאנשים בוגרים  כמו, הפרדות רשתית, קטרקט, גלאוקומה ואף עיוורון. משום כך כאשר רופאי העיניים בוחנים את הראיה של ילדים, חשוב להתחיל טיפול כמה שיותר מוקדם, בכדי להבטיח את איכות ועתיד הראיה של הילד כאשר יגדל" בתוך כך, הסקר של  Coopervision מצא כי כמחצית מההורים לא מכירים בעדשות מגע כפתרון להאטת התפתחות קוצר הראייה בקרב ילדים. מדובר בעדשות מגע מיוחדות מאושרות FDA הניתנות להרכבה מגיל 8 ומעכבות את התארכות גלגל העין ואת הידרדרות הראייה.

משקפיים שמאטות גדילת מספר פיתוח של קופרויזיין צילום: misight_CooperVision,

לצד עדשות מגע ומשקפיים לעצירת הידרדרות הראייה, מופיעים בתחום פיתוחים מהפכניים נוספים.

העתיד של רפואת העיניים

ככל שהמספרים של הסובלים מקוצר ראיה ברחבי העולם נוסקים, כך גם שוק הטכנולוגיות המסייעות לליקויי ראיה, אשר עם סיומה של שנת 2022 הוערך בקרוב ל- 4 מיליארד דולר. תחזיות עתידיות מדברות על שווי שוק שצפוי לשלש את עצמו ואף יותר מכך עד לשנת 2030 ולהגיע למעל ל-13 מיליארד דולרים, בצמיחה שנתית ממוצעת של  13.8% בין השנים 2022-2030.

משקפיים שמאטות גדילת מספר פיתוח של קופרויזיין צילום: misight_CooperVision,

אחד מן הפיתוחים שהוצגו אתמול בוועידה מראה כי דווקא "החברים הכי טובים של הילדים"-המסכים, שמקושרים לפגיעה בראייה, יכולים להביא לאפקט הפוך. ה- TrackSight של חברת NovaSight הישראלית, מתבסס על אפליקציה שעושה שימוש בטכנולוגיית מעקב עיניים על בסיס המצלמות המובנות בטאבלטים ובמחשבים.

הטכנולוגיה מטשטשת בזמן אמת אזורים במסך בכדי למתן את הפגיעה בראיה. מדובר בפיתוח שנמצא בשלב הניסוי ומתבסס על פיתוח קודם של החברה ה- CureSight שזכה להצלחה בארה"ב.

פיתוח נוסף שהוצג על ידי ד"ר דוד סמדג'ה- המנהל הרפואי של מרכז עין טל הדסה ומנהל יחידת ניתוחי לייזר בהדסה, מציע דרך חדשה לתקן את הראייה. ה-Nano Drops הן טיפות המתפקדות כעדשות מגע. למעשה, מדובר בייצור של עדשה טבעית על פני עדשת עין, כאשר הרופא מקרין תבנית אופטית שמתאימה למספר של הפציינט, וממלא אותה בננו-חלקיקים. הפציינט מגיע אל הרופא, ובהתאם למספר שלו, מטופטפות אליו הטיפות , כך שתוך 5 דקות מושג תיקון של הראייה (דומה לזה המושג באמצעות משקפייםעדשות), שמספיק בין 3 ל-4 חודשים קדימה.

וברוח התקופה, גם הבינה המלאכותית כיכבה. ד"ר לירן טיאוסנו- מנתח רשתית וקטרקט, מנהל יחידת דימות עיניים ובינה מלאכותית במחלות עיניים, בבי"ח הדסה, הציג את ה-MyoPredict. מדובר באלגוריתם  AI שצופה את קצב התקדמות המיופיה, מתריע על סיבוכים, וכולל נתונים המבוססים על תיקים רפואיים דימות עיניים ופרמטרים סביבתיים.

ocumetra ,צילום: ocumetra,

כמו כן, הציגה אורטל סבג- מנהלת מקצועית Coopervision ישראל, אפליקציה חדשה בשם  Ocumetraהנועדה לסייע לרופאים ולאופטומטריסטים בטיפול, מעקב, ואיתור מוקדם של סיבוכים אפשריים. האפליקציה מציגה לצוות המטפל מיקום של מצב של המטופל ביחס לשאר האוכלוסייה לצד ממשק מבוסס AI שחוזה את מצב הראייה העתידי של המטופל, ומתריע לגבי סיבוכים אפשריים עשורים קדימה.

לצד הצגת הפיתוחים, נערך פאנל מומחים בהנחיית דרור גלוברמן, בנושא העלאת המודעות לסכנות בקוצר הראייה ולטיפולים החדשים.

ועידת החדשנות בניהול מיופיה מימין, דר יונינה רון,אורטל סבג,אורית הדרי,דרור גלוברמן,נדין הולנדר,דר ישי פאליק צילום: יח"צ,

מה המדינה צריכה לעשות?

במסגרת הפאנל, הסביר דר' ישי פאליק - מנהל טכנולוגיות וחדשנות ביו-רפואית בתעשייה האווירית, כי יש צורך בתכנית לאומית. דר' פאליק הסביר כי ראשית, על איגוד רופאי העיניים להוציא קווים מנחים לשליטה בקוצר ראיה לרופאי העיניים. את הקווים המנחים האלו, יש להעביר גם למשרד הבריאות על מנת שייצור באמצעותם תוכנית התערבות ברמה הלאומית שתופעל ע"י המערך לבריאות הציבור בטיפות החלב וע"י המערך לבריאות התלמיד. כמו כן, הדגיש דר' פאליק את הצורך בתכנית רב משרדית שתיצור ממשק בין המערכות הציבוריות כדוגמת: משרד הבריאות, משרד החינוך משרד האוצר וקופות החולים. מטרת התכנית תהיה להעלות את המודעות הציבורית ולהנגיש את הטיפולים החדשים לצמצום הפגיעה בעיניים והידרדרות הראייה.

אחת הדרכים לכך היא הכנסה עתידית של אותם טיפולים לסל הבריאות הממלכתי.

בשיתוף מקסימדיה