בשנים האחרונות נשמעות לא אחת טענות, לפיהן במדינות העולם הראשון המדושנות אנשים מגדלים יותר כלבים מילדים. מחקר חדש ניסה לברר האם יש אמת בטענה שהכלבים ‘מחליפים’ את הילדים, או שאולי אין קשר בין מספר הילדים במשפחה למספר הכלבים במשפחה. Claude צללה בשבילנו לנתונים.
יותר כלבים, פחות ילדים: האם יש קשר?
לפי פרופסור אֶניקוֹ קוּבּינְיִי, ראשת המחלקה לאתולוגיה באוניברסיטת לוראנד אטווש בהונגריה, אכן קיים קשר בין בעלות על כלבים לבין ירידה בשיעורי הילודה — אך לא באופן שרובנו חושבים.
רבים מתייחסים לכלביהם כאל בני משפחה, וחלקם אף מייחסים להם יותר חשיבות מיחסים אנושיים. סקר הונגרי עדכני הראה ש-19% מהאנשים ללא ילדים ו-10% מההורים העריכו את כלבם יותר מכל אדם אחר בחייהם, לפחות בחלק מההיבטים.
"יש הטוענים שכלבים הם הילדים החדשים, בעוד אחרים מוצאים רעיון זה מקומם. האפיפיור פרנציסקוס, למשל, כינה זאת ‘אנוכיות’ כאשר אנשים ללא ילדים מפנקים חיות מחמד", מציינת קוביניי.
השפעה דו-כיוונית
מחקרים מסוימים מצביעים על כך שבעלי כלבים אכן מחזיקים בדעות שליליות יותר על אימהות, ואימהות שמחזיקות כלבים תופסות את ההורות כעול כבד יותר – מה שעלול להפחית את נכונותן להביא עוד ילדים. במקרים מסוימים, כלבים עלולים אפילו לפגוע במערכות יחסים רומנטיות.
אולם הטיעון הנגדי הוא שבעלות על כלבים עשויה דווקא להגביר את שיעורי הפריון האנושיים. "משפחות עם ילדים נוטות יותר להחזיק כלבים, וזוגות מסוימים רואים בחיית המחמד שלהם 'ילד לתרגול' – צעד הכנה לקראת הקמת משפחה. נשים גם נוטות למצוא גברים עם כלבים אטרקטיביים יותר, מה שעשוי להגדיל את סיכויי האבהות", אומרת קוביניי.
לפי פרסום של קוביניי בכתב העת Current Directions in Psychological Science, היא מציעה תיאוריה שונה, שאותה היא מכנה "תיאוריית ההתפרצות של חיות המחמד", המסבירה כי "מספר הילדים אינו יורד בגלל שמספר הכלבים עולה, אלא שאותה מגמה עומדת מאחורי שתי התופעות: השינוי ברשתות החברתיות".
לפי התיאוריה, הפופולריות של כלבים מעוגנת בסיבות ביולוגיות-אבולוציוניות, אך היא "התפרצה" תרבותית. האינסטינקט של מתן טיפול והצורך בתמיכה חברתית מקודדים גנטית בהתנהגות האנושית, אך דחפים אלה הוסטו לעבר חיות מחמד כיוון שיחסים אנושיים לעתים קרובות פגומים או חסרים.
לדוגמה, כמעט 90% מהמבוגרים ההונגרים אינם מקדישים אפילו שעה בשבוע לטיפול בילדים צעירים, למרות שבני אדם התפתחו לעסוק במה שמכונה "גידול שיתופי", בו מטלות טיפול בילדים חולקו בתוך הקהילה. אך בחברות מודרניות, רשתות תמיכה אלה התפרקו.
כלבים כתחליף לקשרים אנושיים
עבור רבים, כלבים מספקים נחמה ואהבה ללא תנאי, שלעתים חסרה ביחסים אנושיים. התרבות הנוכחית מעודדת את הרחבת האינסטינקטים של מתן טיפול כלפי כלבים — ממים הומוריסטיים משקפים מגמה זו, עסקים לטיפול בחיות מחמד פורחים, ובעלי כלבים מתייחסים לעצמם יותר ויותר כ"אמא" או "אבא".
גזעי כלבים קטנים ובעלי אף קצר אף דומים מעט לתינוקות אנושיים — מה שעשוי להסביר את הפופולריות יוצאת הדופן שלהם. תכונות "חמודות" אלו מעוררות תגובת טיפול אינסטינקטיבית אצל בני אדם, אך הן גם מגיעות עם בעיות בריאותיות משמעותיות. זה מגביר עוד יותר את הטיפול, והבעלים יכול להרגיש בצדק שמישהו תלוי בו.
הצורך בחיזוק קשרים אנושיים
"התפקיד המשתנה של בעלות על כלבים מרמז שאנשים בחברות מערביות חווים חוסר משמעותי במתן טיפול ותמיכה חברתית — והם מנסים לפצות על כך, לפחות באופן חלקי, עם כלבים, וכנראה גם חתולים" מסכמת קוביניי. לדבריה, "אנחנו צריכים לחזק מערכות תמיכה חברתיות מבוססות משפחה, ולהפחית בידוד חברתי. בעלות על כלבים היא דבר נפלא כאשר היא מחברת אנשים, במקום לבודד אותם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו