אַבּוּ טַבְּלֶה הפך במלחמה הזו לאחת הדמויות המזוהות ביותר בציבור הישראלי. הגבר חסר המורא, בעל המבטא הכבד, שאינו מפחד לומר את האמת גם לישראלים וגם לערבים, תוך שהוא בולל בחן בין השפות, הצליח להפיל בפח לא מעטים שחשבו שמדובר באדם אמתי, ולא במוזיקאי ישראלי בשם יוני שרון.
שרון לא המציא את הגלגל: לא מעט דמויות קומיות הפכו את יוצריהן למפורסמים מאוד דווקא בשל אימוץ מבטאים ושפות שיוצריהן לא תמיד דברו על אופנן. ביקשנו מ-Claude להזכיר לנו כמה מהגדולים ביותר.
כשהעברית הופכת לנשק קומי
סאשה ברון כהן הוא כנראה הדוגמה המובהקת ביותר לתופעה הזו. הבריטי המשכיל, בוגר אוניברסיטת קיימברידג', ניצל את מעט העברית שלמד בבית היהודי שבו גדל ויצר את בוראט – דמות גרוטסקית של קזחסטאני חסר נימוס וטאקט שמדבר אנגלית קלוקלת ומתבל אותה במלים שרוב העולם היה בטוח שהן בקזחית, ורק הצופים כאן בארץ יכלו להבחין בזיוף.
המרגל שתקע את כולנו
מייק מאיירס אמנם לא זייף שפה, אך הקומיקאי הקנדי שגילם את המרגל אוסטין פאוארס בעל המבטא הבריטי המוגזם הפגין יכולת מדהימה לחקות את השפה והגינונים הבריטיים, והדמויות שגילם בסרטים הללו לא כיכבו הרבה מעבר לגבולותיהם, במערכונים ופרסומות, ואפילו הביאו לו ליהוקים לתפקידים אחרים שדרשו מבטאים דומים, כמו האוגר האהוב של דיסני, שרק.
המלצר מסביליה
אנדרו זאקס, שחקן בריטי יהודי-גרמני, הפך לאייקון קומי כאשר גילם את דמותו של מנואל, המלצר הספרדי חסר הכישורים בסדרה האגדית "המלון של פולטי" שיצר ג’ון קליז. למרות שנולד בברלין וגדל באנגליה, ובמשך השנים הודה כי אינו יודע כמעט אף מילה בספרדית, זאקס יצר דמות משכנעת של מהגר ספרדי מבוהל ולא מיומן, עם מבטא מוגזם וסגנון תקשורת קומי. לטענתו, רבים שפגשו אותו ברחוב הופתעו דווקא מכך שהוא דובר אנגלית על בוריה.
המשמעות האמנותית
התופעה הזו מציגה מזווית ייחודית את העומק האמנותי שבקומדיה: הקומיקאים הללו אינם רק מבדרים, אלא גם מציגים מראה חברתית המשקפת היבטים מורכבים של זהות, כוח וסטראוטיפים, על ידי שימוש בהומור להעלאת סוגיות חברתיות וביקורת פוליטית, והסתכלות דרך דמות הזר על עצמם ולהיפך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו