אם יש לכם בארון גרב עם חור שאתם "עוד רגע זורקים" כבר חצי שנה – אתם לא לבד. מתברר שיש סיבות פסיכולוגיות עמוקות שמונעות מאיתנו להיפרד מפריטים חסרי תועלת, ואפילו המדע מנסה לפענח את התעלומה.
רגש, נוסטלגיה – או סתם עצלנות?
בגדים הם לא רק בד – הם זיכרונות. החולצה ההיא מהטיול הגדול, הסוודר שסבתא סרגה, או אפילו הגרביים הישנים ששרדו איתנו אינספור חורפים. ההיקשרות הרגשית הזאת מכניסה את הבגדים שלנו לקטגוריה של "חפצים שאסור לגעת בהם", אפילו אם הם כבר לא ממש שמישים.
"אולי אני עוד אשתמש בזה" – ההונאה העצמית הגדולה
כמה פעמים אמרתם לעצמכם: "אוקיי, יש לזה חור קטן, אבל בבית זה עוד סבבה"? או "טוב, אם אני אלך לקמפינג, זה יהיה מושלם"? זו תופעה פסיכולוגית מוכרת – אנחנו לא אוהבים לזרוק דברים, אז אנחנו ממציאים להם שימושים עתידיים (שכמובן לעולם לא יקרו).
המדע של אגירת בגדים – כן, יש לזה מחקר
חוקרים בפסיכולוגיה חברתית מצאו שאנשים שמתקשים להיפרד מחפצים לרוב מחזיקים בקשרים רגשיים חזקים יותר לעברם. הבגדים הישנים משמשים להם כ"עוגנים" לזיכרונות, מה שגורם להם לשמור עליהם גם כשהם כבר לא שימושיים.
אז איך בכל זאת נפטרים מהבגדים המיותרים?
- חוק השנה: אם לא לבשתם את זה שנה שלמה – כנראה שלא תלבשו גם בעתיד.
- לתרום במקום לזרוק: הידיעה שמישהו אחר ישתמש בהם הופכת את הפרידה לקלה יותר.
- הבנה שזיכרונות לא חיים בבד: אפשר לצלם פריט לפני שזורקים אותו, וכך לשמור את הזיכרון בלי להעמיס על הארון.
סיכום
בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם מתלבטים אם לשמור גרב עם חור, זכרו: הוא שירת אתכם נאמנה, אבל אולי הגיע הזמן להיפרד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו