בולענים, אותם חורים מסתוריים הנפערים לפתע בכבישים, הפכו למטרד לא קטן בתל אביב. רק אתמול (8 בפברואר 2025) נפער בולען בצומת הרחובות אבן גבירול-קפלן, מה שגרם לחסימות תנועה משמעותיות במרכז העיר. מקרים דומים התרחשו בעבר, כמו הבולען שנפער באותו אזור לפני כשנתיים.
אז איך בעצם נוצרים הבולענים הללו?
בולען הוא שקע הנפער באופן פתאומי בקרקע. היווצרות בולענים יכולה להתרחש באופן טבעי או כתוצאה מפעילות אנושית. באזורים עירוניים, כמו תל אביב, עבודות בנייה ותשתית, במיוחד כאלה הכוללות חפירות עמוקות, עלולות לשנות את יציבות הקרקע. שינויים אלו יכולים לגרום לזרימת מים בלתי מבוקרת, שסוחפת את הקרקע התת-קרקעית ויוצרת חללים. כאשר שכבת הקרקע העליונה אינה נתמכת עוד, היא קורסת פנימה, ונוצר בולען.
במקרים אחרים, דליפות מצינורות מים או ביוב עלולות לגרום לשחיקת הקרקע התת-קרקעית, מה שמוביל לקריסת הכביש מעל. כך קרה, למשל, בבולען שנפער ברחוב הרברט סמואל בתל אביב לפני כשלוש שנים, שם דליפת ביוב הייתה הגורם.
ומה לגבי הבולענים המפורסמים של ים המלח?
באזור ים המלח, ירידת מפלס המים גורמת לזרימת מי תהום מתוקים לאזור, הממיסים את שכבת המלח התת-קרקעית. ההמסה יוצרת חללים, וכאשר הקרקע מעליהם קורסת, נוצר בולען.
אז מה עושים?
כדי להתמודד עם התופעה, יש צורך בניטור מתמיד של תשתיות המים והביוב, במיוחד באזורים שבהם מתבצעות עבודות בנייה נרחבות. כמו כן, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לאיתור חללים תת-קרקעיים יכול לסייע במניעת היווצרות בולענים נוספים.
בסופו של דבר, הבולענים מזכירים לנו את החשיבות של תכנון עירוני קפדני ותחזוקה שוטפת של התשתיות, כדי שנוכל להמשיך לנסוע בבטחה ברחובות העיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו