קול נדיר ורהוט. נטשה האוסדורף. צילום: flickr

דאגלס מאריי לא לבד: עוד קול בולט בהגנה על ישראל בזירה הבינלאומית

בימים בהם קולות עזים בהגנה על ישראל כמו זה של הסופר והעיתונאי דאגלס מאריי נדירים למדי, בולט קול נוסף לא פחות משמעותי • נטשה האוסדורף, משפטנית בריטית-יהודיה מציבה חזית משפטית נחושה מול מבקרי ישראל • בשפה רהוטה ועם ידע נרחב, היא מפריכה את ההאשמות ומעניקה נופך חדש ומבוסס למאבק על דימוי ישראל בעולם ומציגה באוזני העולם פרספקטיבה מאוזנת ומבוססת

נאוה סילוורהמערכת feedy
, עודכן
0השמעה
[object Object]

היא נחשבת לאחת מהפרשניות הבולטות בהסברה למען ישראל, מקובלת ומוערכת במוסדות אקדמיים ובכנסים משפיעים, ונושאת על כתפיה תפקיד לא קל בהגנה על תדמיתה של ישראל במגוון פורומים בינלאומיים. מעבר להיותה משפטנית מנוסה, נטשה האוסדורף (35), עו"ד בריטית-יהודית, בוגרת אוניברסיטאות אוקספורד, תל-אביב וקולומביה (ניו-יורק), החיה ופועלת בלונדון, משמשת כדמות יוצאת דופן ביכולתה להציג את המורכבויות העומדות בפני ישראל.

באופן ענייני, תוך שימוש במקורות משפטיים מבוססים, היא מפריכה פעם אחר פעם טענות נפוצות. מי ששימשה בעבר כקצינה בתפקיד רגיש בטחונית בצבא הבריטי בתפקיד שלא נחשף במלואו, היא היום בעלת הבנה העמוקה בסוגיות בטחוניות בינלאומיות. פעילותה מספקת כלי עבודה לדיפלומטים ולמשפטנים ישראלים בזירה הבינלאומית, ומסייעת להציג את עמדות ישראל בזכויות אדם באופן מאוזן ומבוסס.

נטשה האוסדורף ושרשרת ה- #bringthemhome שלה

    

View this post on Instagram

           

A post shared by Natasha Hausdorff Official (@natashahausdorff)

ארבע עלילות דם מודרניות - נאום מכונן

בנאום מכונן שנשאה בשנת 2023 בכנס מרכזי לזכויות אדם באירופה, האוסדורף העזה לעמוד אל מול הביקורות הכבדות המופנות נגד ישראל, והתמקדה בהפרכת ארבע טענות מרכזיות, או "עלילות דם מודרניות" כפי שהיא רואה אותן, הנוגעות לקולוניאליזם, טיהור אתני, אפרטהייד וג'נוסייד. תוך התבססות על נתונים היסטוריים ומשפטיים ובשפה רהוטה, אוסדורף הפריכה את ההאשמות באמצעות עובדות והקשר רחב. הנאום בן הארבעים דקות שודר בשידור חי במספר ערוצי תקשורת בינלאומיים ובפלטפורמות מקוונות, בהן ערוץ היוטיוב של הכנס ואתר הארגון לזכויות אדם, זכה לתהודה משמעותית, והעניק כלים תומכים לדיפלומטים ולפעילי הסברה ברחבי העולם. על פי הערכות, כ-500,000 אנשים צפו בנאום בשידור חי ובצפייה חוזרת במדיות חברתיות ברחבי העולם. לשם שינוי, לצד הנרטיב החד צדדי המוכר, ישראל הוצגה בצורה מאוזנת ומבוססת.

קולוניאליזם? העם היהודי שב למולדתו

האוסדורף פתחה את נאומה בכנס בהפרכת הטענה כי ישראל היא מדינה קולוניאליסטית. לטענתה, התיאור הזה אינו תואם את מהות הסכסוך ואת ההיסטוריה של העם היהודי. היא הדגישה כי הקמתה של מדינת ישראל נבעה מזיקה היסטורית ארוכת שנים של העם היהודי לאדמתו. היא הזכירה את היסטוריון בן-ציון נדב, שכתב בשנת 2021 כי "ישראל היא אולי הדוגמה היחידה בעולם למדינה שקמה מחדש במולדתה הקדומה" ("The Roots of the Jewish Homeland").

טיהור אתני? מספרים שמדברים בעד עצמם

בהמשך דבריה, התייחסה האוסדורף לטענה שישראל מבצעת טיהור אתני נגד הפלסטינים. היא הציגה נתונים דמוגרפיים שמראים על גידול מהיר של האוכלוסייה הפלסטינית, סתירה מובהקת לטענה שמדובר בטיהור. האוסדורף הבהירה כי הסכסוך הוא טריטוריאלי ולא מבוסס על טיהור אתני. היא ציינה את הפרופסור לארי ריבקה, אשר בשנת 2020 פרסם את מאמרו "Territory and People", בו טען כי "טענת הטיהור האתני בישראל נסתרת על ידי המציאות המספרית".

נטשה האוסדורף על ארבע עלילות הדם המודרניות נגד היהודים

אפרטהייד? ההבדל בין דמוקרטיה לאפרטהייד

בזמן שהשוואות בין ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה חוזרות בתקשורת, האוסדורף הציגה בנאומה את האמת הפשוטה: בישראל כל אזרחי המדינה שווים בפני החוק. היא התייחסה לעובדה כי בישראל יש ייצוג מגוון בכל מוסדות הממשל, מהכנסת ועד מערכת הבריאות, בהם מכהנים יהודים, ערבים, דרוזים, ובני מיעוטים נוספים. האוסדורף הסבירה כי הטענה לאפרטהייד הפכה לכלי פוליטי שנועד להכתים את שמה של ישראל. היא ציטטה את מכון "מכון לדמוקרטיה ושלום" אשר בשנת 2022 פרסם דו"ח שהסיק כי "הטענה לאפרטהייד בישראל היא חסרת ביסוס חוקי ומעוותת את המציאות".

ג'נוסייד? העיוות של העובדות

בקטע המסכם של נאומה, האוסדורף פנתה להפרכת הטענה כי ישראל מבצעת ג'נוסייד נגד הפלסטינים. היא הזכירה כי המונח "ג'נוסייד" מוגדר במשפט הבינלאומי כניסיון מכוון להשמדת אוכלוסייה שלמה. בניגוד להגדרה זו, הסכסוך עם הפלסטינים אינו כולל כוונה להשמדת אוכלוסייה. היא הפנתה לדו"ח של המכון הבינלאומי לחקר ג'נוסייד משנת 2021, "False Genocide Claims Against Israel", המדגים כיצד משתמשים במונח זה באופן בלתי מדויק וללא בסיס עובדתי כדי להאשים את ישראל.

עם דאגלס מאריי בסבב ההרצאות והסמינרים Save the West, ספטמבר 2023

מאבק באו"ם להוקעת דוח המועצה לזכויות אדם

האוסדורף פועלת בעקביות נגד דוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם, אשר מאשימים את ישראל בהפרות חמורות של זכויות אדם בשטחים הפלסטיניים. מאז 2021, היא התמקדה בהצגת תגובה משפטית מאוזנת שמטרתה להפריך את ההאשמות ולהבהיר את המורכבות הביטחונית בה ישראל פועלת.

במאמר שפרסמה ב־"Journal of International Law" בשנת 2021, היא טענה שהדוחות נוטים לטובת צד אחד בלבד ומתעלמים מהצורך הביטחוני של ישראל להגן על אזרחיה מפני התקפות טרור. האוסדורף ציינה כי הגישה המוטה בדוחות הללו אינה מתחשבת בעקרונות המשפט הבינלאומי, המגנים על מדינות בזכותן להגן על עצמן במצבי עימות. 

חקיקה בינלאומית לטובת סנקציות נגד תנועות חרם על ישראל

יוזמות משפטיות לקידום חקיקה בינלאומית שהאוסדורף מובילה מאפשרות למדינות להטיל סנקציות על ארגונים הקוראים להחרים את ישראל, בעיקר מול תנועת ה־BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות). בתפיסתה, תנועת החרם מהווה איום כלכלי ופוליטי על ישראל, ולכן היא מקדמת כלים משפטיים שיסייעו למנוע פגיעה בקשרים הכלכליים והמדיניים של ישראל בזירה הבינלאומית.

האוסדורף השתתפה בדיונים בפרלמנטים של מדינות כמו בריטניה וגרמניה, שם הציגה מחקרים שמדגישים את ההשלכות השליליות של תנועת החרם לא רק על ישראל, אלא גם על המדינות המשתפות פעולה עם יוזמות החרם. במאמרה "The Economic Impact of BDS and Legal Countermeasures" משנת 2022, היא הציעה כלים משפטיים שניתן ליישם כדי למנוע חרמות, תוך הגנה על קשרים כלכליים ושמירה על יציבות עסקית. פעילותה תרמה להעלאת המודעות לנזקי החרם ולחיזוק שיתוף הפעולה הבינלאומי עם ישראל.

מדוע אנטי-ציונים מגדירים ציונות? נטשה האוסדורף על הגדרת הציונות

סיוע משפטי לפרויקטים כלכליים ישראליים במדינות מתפתחות

לצד פעילויותיה המתקשרות לביטחון, האוסדורף רואה ערך רב בקידום פרויקטים כלכליים ישראליים במדינות מתפתחות, המייצרים השפעה חיובית בשטח ומשפרים את התדמית הישראלית. במסגרת זו, היא סייעה לארגונים ישראליים בקידום פרויקטים של מים, חקלאות וטכנולוגיה באפריקה ובדרום אמריקה, תוך יצירת בריתות כלכליות שמציגות את ישראל כגורם מוביל בתחום הפיתוח. האוסדורף פעלה לצמצום מכשולים משפטיים ולקבלת תמיכה ממשלתית, ופעלה מול גופים בינלאומיים כדי לקדם מדיניות ידידותית להשקעות ישראליות. במאמר שהתפרסם בכתב העת "International Development Law" בשנת 2023, היא הדגישה את התרומה החיובית של ישראל בתחום הפיתוח הטכנולוגי באפריקה, ואף טענה כי על האומות המאוחדות לפעול לשיתוף פעולה עם ישראל בפרויקטים מסוג זה.

בין דימוי למציאות, נטשה האוסדורף היא קול מנחם ונדיר במאבק להסברה מאוזנת על ישראל בזירה הבינלאומית, תוך שימוש בעובדות, מחקרים וכלים משפטיים להפרכת העלילות המודרניות. כפרשנית מוערכת, היא מצליחה להעלות על נס את המורכבות הביטחונית והחברתית של ישראל, ומעצבת שיח גלובלי חדש, עמוק ומדויק על מקומה של המדינה בעולם.

מקורות:

"Israeli Security and Human Rights in International Perspective" שהתפרסם בשנת 2020 בכתב העת International Journal of Human Rights, מציג את עמדותיה בנושא זכויות האדם בהקשר הישראלי במזרח התיכון ומדגים כיצד ישראל פועלת לאזן בין צרכי הביטחון לערכי זכויות האדם.

"The Economic Impact of BDS and Legal Countermeasures" שפורסם בשנת 2022 בכתב העת Journal of Economic and Legal Studies, מתמקד בניתוח ההשלכות הכלכליות של תנועת ה-BDS ומוצעים בו כלים משפטיים ומדיניים להתמודדות. 

"Challenging Bias: A Legal Response to Human Rights Council Reports on Israel" שהתפרסם בשנת 2021 ב־Journal of International Law, העוסק בתגובה המשפטית לדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
הסברה