אמנות על הדרך

פתאום קם אדם בבוקר - ומתחשק לו קצת אמנות. מה יעשה, ילך שוב לאחד המוזיאונים הגדולים, המוכרים והעמוסים לעייפה בחגים? אז זהו, שברחבי ישראל נמצאים גם מוזיאוני נישה קטנים ומגניבים, המספקים הצצה לתחום אחד שרובכם ודאי טרם הכרתם -  וימי חול המועד סוכות הם הזדמנות מצוינת להכיר.  

תרבות השתייה

וויסקי בר־מוזיאון בתל אביב הוא מתחם ייחודי המוקדש כולו ל"מי החיים". המוזיאון, מהגדולים מסוגו בעולם, ממוקם במנהרה טמפלרית היסטורית שבמתחם שרונה בת"א. באותו המקום עצמו פעל במאה ה־19 יקב מקומי, ולאחר מכן שימש המסתור את המוסד.

טעימה מ־1,200 סוגי וויסקי שונים. הוויסקי־בר מוזיאון במתחם שרונה בתל אביב // צילום: אפיק גבאי 

יותר מ־1,200 סוגי וויסקי שונים ומגוונים מרחבי העולם מקדמים את פני הבאים למקום. לצד מותגים מוכרים ויוקרתיים, מוצגים במוזיאון גם בקבוקי וויסקי נדירים מהודו ומהונג קונג. המבקרים יכולים ללמוד על סוגי הוויסקי השונים ממיטב המומחים העובדים במקום ולעבור סדנאות ומסעות של טעימות. כל הבקבוקים ניתנים לרכישה. המחירים מגוונים גם הם, ונעים בין שקלים בודדים לבין אלפי שקלים לכוסית.

מובן שאי אפשר לשתות בלי לנשנש משהו בצד, ובמקום פועל גם מטבח שף עדכני שמציע מבחר מנות בשרים מעושנים, ירקות ודגים טריים וקינוחים מיוחדים - כולם הותאמו במיוחד להדגשת טעמי הוויסקי. המקום מציע גם הופעות חיות ואפשר גם לערוך בו גם אירועים.

בצבע ובשחור־לבן

המוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל־חי הוא בגדר אתר חובה לחובבי הצילום: המוזיאון, היחיד בארץ המוקדש כולו לאמנות הטבעת האור, ממוקם במרכזו של גן התעשייה שליד קריית שמונה, שאותו הקים בשנת 1992 התעשיין סטף ורטהיימר. במקום מוצגות תערוכות מתחלפות של צלמים מהארץ ומהעולם, וגלריות החושפות את הצילום על כל היבטיו. כל תערוכה מגובה בקטלוג ובמגוון פעילויות והדרכות לכל הגילים. באוסף המוזיאון מאגר תצלומים - החל מתצלומים היסטוריים מקוריים ועד לתצלומים עכשוויים, אוסף מצלמות בנות כל הזמנים וספריית צילום מרשימה. למתעניינים ניתנים במקום גם קורסים לצילום ועיבוד בפוטושופ למבוגרים ולנוער. 

במהלך שנות קיומו של המוזיאון נתלו על קירותיו צילומיהם של גדולי הצלמים, ובהם מיכה בר־עם, פטר מירום, אברהם סוסקין, עליזה אורבך, שמחה שירמן, איל בן־דב, אריך לסינג, אנני ליבוביץ', דורותיאה לאנג ועוד. 

תמונות של גדולי הצלמים. מוזיאון הצילום בתל־חי // צילום: באדיבות המוזיאון

התערוכה המרכזית המוצגת במקום בימים אלו היא "חשופים", של הצלמת חנה סהר. סהר מתעדת אנשים, רובם חסרי בית, בעת שהם ישנים ברחובות תל אביב. פעולת הצילום שלה, ההתבוננות החד־כיוונית, מערערת את יחסי הכוחות ומהווה ניגוד לחוסר הראייה שמאפיין את המפגש היומיומי שלנו עם דרי רחוב. 

בגלריות הסמוכות מוצגות תערוכת בתי הספר הגבוהים לצילום בארץ, תערוכת צילום טבע במסגרת פסטיבל חורף של ציפורים, תערוכת אמנות של המכון לאמנות במכללת תל־חי בהשראת טקסטים של סופרים ומשוררים, תערוכת צילום ואמנות של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ועוד. ואם בא לכם קצת לצאת החוצה, תוכלו לשוטט בגן התעשייה בין שתי תערוכות של פסלים: הראשונה של האמן שלמה זלינגר והשנייה של 11 יוצרים ישראלים, יהודים וערבים.

מוזיאון השמש העולה

מאז היווסדו, לפני כ־60 שנה, מוקדש מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית שבחיפה באופן בלעדי לתצוגה ולשימור של אמנות יפנית. את הקמת המוזיאון, שבמרכז הכרמל, יזם פליקס טיקוטין, והוא היחיד מסוגו בכל המזרח התיכון. מטרת המוזיאון לאפשר לקהל הישראלי ללמוד ולהכיר את התרבות והאמנות היפניות, ולקדם את ההבנה ההדדית בין ישראל לבין יפן ותושבי מזרח ומערב אסיה. 

התערוכות במוזיאון מציגות חתך רחב של האמנות היפנית, המסורתית והמודרנית. התערוכות באולמות התצוגה מוחלפות אחת לשלושה חודשים תוך זיקה לעונות השנה ולאירועים שונים. באוסף המוזיאון כ־7,000 מוצגי אמנות ואומנות: ציורים, הדפסים, רישומים, ספרים מעוטרים עתיקים, כלי קרמיקה, פסלונים מיניאטוריים, עבודות לכה ומתכת, חרבות עתיקות וחפצי אמנות שימושית בעיקר מהמאות ה־19-14, וכן אוסף של אמנות יפנית מודרנית. 

להכיר את יפן. יצירה במוזיאון טיקוטין בחיפה לאמנות יפנית // צילום: סטס קורולוב  

בימים אלו מוצגות במוזיאון כמה תערוכות במקביל, ובהן תערוכה של 40 עפיפוני קרב, שמידותיהם החל מ־40 ס"מ ועד ל־3 מטרים, תערוכת נטסקה (netsuke) - במקור אביזר לבוש מעוטר ומגולף שנקשר בשרוך לחפצים אחרים, ותערוכת הדפסי עמוד מאורכים עשויים מעץ, ששימשו לקישוט העמודים התומכים בבית היפני המסורתי. הקהל מוזמן להצטרף להדרכה בתערוכות המוצגות, או להדרכות עומק המתמקדות בנושאים השונים.

המדריך המלא ליהלומים

חבריה הטובים של האישה הם גם ידידים די צמודים של ישראל. מוזיאון היהלומים ע"ש הארי אופנהיימר ברמת גן, השוכן בלב מתחם בורסת היהלומים, מוקדש לחומר הקשה ביותר בטבע ומשמש חלון ראווה של ענף היהלומים בארץ. 

ממעמקי כדור הארץ ועד לתכשיטים. מוזיאון היהלומים ברמת גן // צילום: נתן דביר

המוזיאון הוקם בשנת 1986, ביוזמתו של חתן פרס ישראל משה שניצר ז"ל, שכיהן כנשיא בורסת היהלומים הישראלית. המבקרים במקום נחשפים לדרך הארוכה שעושה היהלום ממעמקי כדור הארץ ועד לשיבוצו בתכשיטים ובאביזרי נוי. באמצעות מסע וירטואלי המשלב מוצגים, עמדות מידע, סרטי וידאו ומולטימדיה בשפות עברית, אנגלית, רוסית וסינית, מתוודעים המבקרים להיבטים מגוונים הקשורים ביהלום: אופן היווצרותו, השיטות לכרייתו, שלבי העיבוד מגלם למלוטש, המסחר והשימושים המגוונים ביהלומים בענפי הנוי, התעשייה והמדע.

עוד מוצג במוזיאון "אוסף הראל", הכולל יותר מ־200 מינרלים ואבני חן גולמיות או מלוטשות מרחבי העולם, שתרמו בן־ציון ושרה הראל. במקום מתקיימות גם תערוכות מתחלפות, המאירות בכל פעם זווית נוספת הקשורה לעולמם המופלא של היהלומים ואבני החן, ובהן על הקשרים תרבותיים, מסורות עממיות, טכנולוגיות עיבוד, עיצוב, מסתורין ויוקרה. מחלקת החינוך של המוזיאון מציעה למורים ולצוותים חינוכיים סיורים מודרכים.

על גיבורי על וחברים אחרים

שרוליק הצבר הישראלי, יוסף פקיד העירייה של דודו גבע ועוזי, גיבור סדרת קומיקס הפעולה של נמרוד רשף - את כל אלה ורבים אחרים תוכלו לפגוש במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון.

המוזיאון חושף את המבקרים בו לאמנות הקריקטורה על רבדיה, הקשריה ואיכויותיה, במטרה לקדם את ההכרה בנחיצותה של הקריקטורה ככלי ביקורתי בחברה ואת הקומיקס כסוגה ספרותית רלוונטית. המוזיאון נותן מענה לקהילת הקריקטוריסטים והקומיקסאים בישראל, ומשמש מסגרת קבועה של פעילות בתחום. בארכיון המוזיאון עשרות אלפי יצירות מקוריות, קטעי עיתונות וספרים.  

הרלוונטיות של הקריקטורה. מוזיאון הקומיקס בחולון // צילום: המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס

במוזיאון תוכלו לבקר בתערוכות הקבע מבוא לקריקטורה - ציר זמן הסוקר את הקריקטורה מימי הפרעונים ויוון העתיקה, וקריקטוריסט פובליציסט עברי - אוסף קריקטורות של חלוצי הקריקטורה הישראלים. התערוכות המתחלפות מציגות נושאים מגוונים בשלושה חללים שונים.

במוזיאון מתקיימות השקות לתערוכות ולספרים, כנסים, מפגשי אמן וסדנאות, חוגים, סיורים מודרכים ועוד. פרס "עיפרון הזהב" מוענק במוזיאון מדי שנה לקריקטוריסט ישראלי כפרס על מפעל חיים. לצד "פרס דוש", מהווה הפרס הזדמנות ייחודית להוקיר את בכירי היוצרים בישראל. 

כשמסורת וקדמה נפגשים

המוזיאון לתרבות הבדואים במרכז ג'ו אלון שליד קיבוץ להב הוא המוזיאון היחיד מסוגו בישראל המוקדש כולו לתרבות הבדואים. המוזיאון הוקם בשנת 1985, במטרה לשמר ולתעד את התרבות הבדואית המסורתית ולהנגישה לקהל הישראלי הרחב. זאת מתוך הבנה ששבטי הבדואים בנגב עוברים אט־אט מחיי נוודות ליישובי קבע, ומסגלים אורח חיים מודרני. עקב כך נעלמים מהנוף הבדואי אלמנטים מסורתיים רבים, ועולה הצורך לשמר את התרבות הזו בטרם תיכחד. 

שימור תרבותי חשוב. המוזיאון לתרבות הבדואים במרכז ג'ו אלון בנגב // צילום: באדיבות המוזיאון

במוזיאון משתקפים חיי הבדואים ברחבי הנגב וסיני במאה השנים האחרונות. המבקרים עוברים במסלול מעגלי, כדרך נדידתם של הבדואים ומחזוריות עונות השנה, ונחשפים לצורות המגורים השונות, פריטי לבוש, מלאכות יד ודרכי פרנסה אופייניות, תכשיטים, צעצועים ועוד.  את ביקור הקבוצות במוזיאון מלווים מדריכים ומדריכות בדואים, המספרים את הסיפור האישי והמיוחד של תרבותם. עוד במקום: אוהל אירוח ואוהל האישה ("המחראם"), המשמשים מוזיאון חי, גינת תבלינים עם צמחי תבלין ארצישראליים וצמחים מיוחדים ששימשו את האוכלוסייה המקומית.

מרכז ג'ו אלון, שהמוזיאון הוא חלק ממנו, הוקם לפני יותר מ־40 שנה ומהווה עוגן היסטורי, תרבותי, תיירותי, סביבתי וחינוכי בנגב וכן מקום "מפגש בין קהילות" ודו־קיום. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו