הטיפות שירדו בשבוע שעבר ואמש (שני) בישרו את בוא הסתיו, אבל הקדימה אותן הפריחה הסתווית, המבשרת לנו על תחילתה של עונת הטיולים, במזג אוויר נוח, אחרי החמסינים ולפני הגשמים.
חופשת הסוכות היא הזדמנות מצוינת לצאת החוצה ולראות את ההתחדשות של הטבע, אחרי הקמילה של הקיץ. אט־אט, בין עלי השלכת הנערמים, מבצבצים ניצני הפרחים, ממתינים כמונו לגשם הראשון ולגשמים שיבואו אחריו, בתקווה שגם השנה נזכה לפריחה מרשימה כמו אשתקד.
שדה החצבים ביודפת
את הפריחה הלבנה של החצבים אפשר לראות בבירור במדרונות של הגן הלאומי יודפת העתיקה. אלפי החצבים שפורחים בו יוצרים מראה יפהפה של עמודי פריחה לבנה.
העיר יודפת העתיקה נודעה בזכות מפקדה בימי המצור הרומי (67 לספירה), יוסף בן מתתיהו, והיא הוזכרה בהרחבה בספרו "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים". בשנת 67 לספירה צר הצבא הרומי של אספסיאנוס על יודפת במשך 47 ימים, עד לכניעת המורדים.
בתחילת 2016 הוכרז האתר הארכיאולוגי כ"גן לאומי יודפת העתיקה", ובשנים האחרונות נעשתה באתר עבודת שימור הממחישה את הסיפור ההיסטורי. חלק מהאתר הונגש לאנשים עם מוגבלות בתנועה, ובמקום הוצבו אמצעי המחשה ושילוט מקוריים, ובהם איל ברזל ומגינים ורמחים המדמים לגיון רומי המטפס על חומות העיר. כמו כן, נסללו מגרשי חניה למרגלות הגבעה.
כדי להגיע לגן הלאומי יודפת נוסעים בכביש הגישה ליישוב יודפת כ־150 מטר ופונים שמאלה בדרך סלולה, המגיעה לאחר כקילומטר לרחבת החניה שלמרגלות האתר. מסלול הטיול בעקבות פרחי החצב הוא מעגלי ונמשך כשעה וחצי. יש להקפיד לא לרדת מהשבילים המסומנים. הכניסה לאתר היא ללא תשלום.
סתווניות בשביל הפסגה
בשמורת הטבע הר מירון פריחת הסתוונית מגיעה בימים אלה לשיאה, והיא צפויה להימשך בשבועות הקרובים. בתחילה שולטת הפריחה של הסתוונית הבכירה, ולאחריה יגיעו סתוונית היורה והחלמוניות. שמורת טבע הר מירון היא הגדולה בצפון הארץ ויש בה הרים נישאים, חורש סבוך, צמחים ובעלי חיים ייחודיים, מעיינות, מערות ותצפיות נוף של מרום הגליל.
הגישה העיקרית לשבילי השמורה היא מכביש מס' 89 (ממנו מסתעף כביש לעבר חניון הפסגה, למרגלות פסגת הר מירון). מסלול שביל הפסגה הוא מסלול טיול מעגלי קצר ונוח, המתאים למשפחות. עוברים אותו בתוך כשעה עד שעה וחצי. נקודת המוצא והסיום היא בחניון שביל הפסגה בשמורת הטבע הר מירון.
השביל מתחיל סמוך לחניון (סימון אדום), ולא הרחק מנקודת המוצא נמצא המצפור המזרחי שממנו יש תצפית על כל המרחב שבין הכנרת לחרמון. בנוף הנגלה לעין אפשר לראות את צפת, נחל עמוד ונחל דישון. לאחר מכן חוזר השביל למעבה החורש.
בסתיו אפשר לראות כאן את הסתוונית הבכירה, את החלמונית הגדולה ואת הכרכום הנאה. עוברים ליד גת קדומה ומגיעים לאזור השביל באגף הצפוני של פסגת ההר. ממשיכים בשביל המסומן באדום, חוצים דרך עפר ומגיעים למצפור המערבי, הצופה אל שמורת הר מירון ואל המרחב שבין הכרמל לצפון השומרון. מכאן השביל יורד אל כביש הגישה, המוליך אותנו חזרה לחניון הפסגה.
עם השלמת המסלול מומלץ לבקר בגן הלאומי ברעם, הנמצא באזור ובו בית הכנסת הקדום המשומר בישראל. בסיור בגן הלאומי תוכלו ליהנות גם מתצפית על הנופים של שמורת הטבע יער ברעם ושל הרי הגליל.
הכניסה לאתר בתשלום: 14 שקלים למבוגר, 7 שקלים לילד. חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים.
חלמוניות ברמת הגולן
בשמורת הטבע "רכס בשנית", בצידו המזרחי של מרכז הגולן, פורחות עתה הסתוונית והחלמונית. בשמורה תוכלו לראות חורש של עצי אלון, אלה אטלנטית, אגס סורי, שזיף הדוב, עוזרר וגם אוג הבורסקאים (סומאק, שמוסיפים ממנו לתערובת הזעתר), שפורח רק באפריל.
לשמורה מגיעים מכביש 87, וממשיכים לצומת קצביה ולצומת המפלים. פונים שמאלה בצומת בשן לכביש 98. לאחר כשני קילומטרים בערך מגיעים לנקודת הסיום של המסלול, שם כדאי להשאיר רכב לאיסוף הנהגים לנקודת ההתחלה. ממערב לכביש מפרץ חניה עם שלט הסבר על הכפר הצ'רקסי ג׳ואיזה.
ממשיכים צפונה על כביש 98, וכשני קילומטרים אחרי הפנייה לאלוני הבשן פונים ימינה לכיוון תל חזקה. על עמודי הטלפון בצידו השמאלי של הכביש יש סימון שבילים ירוק. מגיעים עם הסימון לצומת עם רחבת חניה סמוכה ושילוט של שביל הגולן, ועוברים מעבר בקר כדי להתחיל את מסלול ההליכה. הכניסה ללא תשלום. אורך המסלול כשלושה קילומטרים ואפשר לעבור אותו בשעתיים וחצי עד שלוש. מתאים למשפחות עם ילדים.
מימין לכביש עוברים דרך שער ברזל, ואחרי כמה עשרות מטרים תתגלה לכם רחבה סלעית, ובה פורחות אלו לצד אלו חלמונית גדולה וסתוונית תשבץ, פרחים יפים וגדולים עם נוכחות מרשימה. צבען הצהוב של החלמוניות בוהק למרחקים ויוצר כתמי צבע עזים בתוך הנוף האפור המאפיין את העונה.
ממשיכים לרדת עם השביל המסומן, בחורש שבו גדלים יחדיו שלושה מיני אלונים - אלון תבור, מין הגדל באזורים נמוכים וחמים, אלון מצוי, הגדל באזור הים־תיכוני הגבוה, ואלון תולע, הגדל באזורים גבוהים, גשומים וקרים. ממשיכים לרדת בשביל וחוצים שביל כורכר לבן. לאחר כקילומטר פונים ימינה ומתחברים לשביל ג'יפים עד שמגיעים לחורבות הכפר הצ'רקסי ג'ואיזה. אפשר לנוח לצד המעיין בצל עצי צפצפה, ולאחר מכן להמשיך עוד כחצי קילומטר לנקודת הסיום. שם, ליד כביש 98, ממתין הרכב שהשארנו לפני העלייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו