אני מגנה את ההדלפה המאסיבית של סודות ממשלתיים אמריקאים שנחשפו על ידי אדוארד סנודן. אולם, עכשיו כשהן ידועות לנו, אין טעם להתעלם מהמידע שלפנינו.קחו לדוגמא את מסמך בן ה-14 עמודים מה-CIA הנושאת את הכותרת המפרכת והביורוקרטית "הישרדות משנית: הערכת האיום לזהות תוך כדי סינון ביטחוני משני בשדות תעופה בין לאומיים."
הכוונה היא "איך יכולים סוכנים סמויים להימנע מבעיות כשהם עוברים ביקורת דרכונים ומכס." למרות שהמחקר עוסק ספציפית בחששות של ה CIA שסוכניה הסמויים ייעצרו בביקורת דרכונים וזהותם תחשף, המידע שהמסמך מכיל מעניין גם עבור כל אדם מן הישוב שנוהג לנסוע בטיסות בין לאומיות. אכן, הוא מדריך שימושי על מה לא לעשות כשנוחתים בשדה תעופה זר.
איך לא להיגרר לסינון ביטחוני נוסף?
אני מתכוון לאמץ את עצותיו כשאני טס, וכשירות לציבור, אני מציע נקודות עיקריות מהמסמך לשימוש ע"י נוסעים חוקיים, כדי שגם הם יוכלו לחמוק מסינון ביטחוני משני – זאת אומרת כשלוקחים אותכם הצידה מהתור הראשי של הבידוק הראשוני (השיגרתי) לחקירה נוספת.
נוסעים שנשלחים לסינון משני עלולים להיכנס לעולם קפקאי שבו הכללים הרגילים של הזכות להליך הוגן מושעים. סוכני ביטחון יכולים לחטט בכל מקום שהם רוצים, מהעתקת ועד החרמת מכשירים אלקטרוניים אישיים ומביקורות חודרניות על החיים של הבן אדם ועד בדיקות פולשניות של גופו. ההימנעות מחוויות כאלה צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של כל נוסע.
ראשית, תניח שעוקבים אחריך. אולי בשבילך ביקורת דרכונים ומכס הם אי נוחות קלה שצריך לעבור לפני שממשיכים, אבל מהרגע שאתה יורד מהמטוס ועד שאתה עוזב את השדה, סוכנויות רבות עצמה עלולות לעקוב אחריך, ולא רק כשאתה עומד פנים-אל-פנים מול פקיד הגירה.
מצלמות וידאו מתבוננות בנוסעים אוספים את המזוודות
במאוריציוס, הסוכנות המקומית משתמשת במצלמות וידאו כדי "להתבונן בנוסעים המגיעים כשהם יורדים מהמטוס ואוספים את מזודותיהם, להתמקד על פניהם ולבחון את הבעותיהם." הCIA מייעץ על התנהגות טבעית ועקבית בזמן שאתה עושה את דרכך מהמטוס ליציאה.
להתנהג טבעי פירושו להימנע מהתנהגויות שמשדרות מתח, כ"רעידות בידיים, נשימות מהירות, הזעה, עורקי ראש פועמים, פנים סמוקות והימנעות מיצירת קשר עין." מומלץ "לא לעבור מתור לתור או לבחון את נהלי האבטחה" ולא ליצור "מגע חשאי עם נוסעים שעמם אין לך קשר".
להתנהג "עקבי" פרושו להתנהג לפי מי שאתה מתיימר להיות. תדע היטב את פרטי הדרכון שלך, כולל באיזה מדינות ביקרת. פרטים שאולי נראים לך טריוויאליים יכולים להיות די חשובים. למשל, "מזודה שארוזה בצורה רשלנית כשהנוסע מתיימר להיות איש עסקים ונוסע מנוסה" יכולה לעורר חשדות, וכמו כן גם מקרה הפוך, כגון שימוש בכרטיס מחלקת עסקים לטיול תיירי.
יש לך יותר מדי מזוודות? נורת אזהרה נדלקת
נורות אדומות נוספות שגם הן לא אינטואיטיביות הן: כמות מזוודות שלא מתאימה לאורך השהייה, המון פריטים חדשים במזוודה, כשעונים מעוררים או מחברות, מפות, מדריכי תיירות או ספרים שלא נפתחו או שלא מסומנים, מפות של ערים לא קשורות של מי שמתיימר להיות תייר, ואיכות מצלמה שאינה מתאימה לפרופיל הנוסע או כרטיס זיכרון שלא יספיק לטיול תיירי ארוך.
אפילו אם אתה עושה הכול כמו שצריך, ייתכן שייקחו אותך לסינון משני. יש אלמנט אקראי: לשדות תעופה רבים יש דרישה מנהלית למספר מינימלי של בדיקות אקראיות. כ-12 אחוז מהנוסעים שטסים לארה"ב נבחרים באופן אקראי לסינון משני בשדות תעופה זרים.
שנית, ייתכן שאתה שייך לקטגוריה מעורפלת: "יכולת השפה, גיל, מראה או רקע יכולים להוביל לחקירה. באל סלבדור תספורת צבאית, כושר גופני, לבוש יום יומי ומעט כבודה גרמו להתמקדות בשליח ממשלת ונצואלה. בת"א, גברים בגיל צבא שנוסעים לבד עם תרמיל, נשלחים לסינון משני.
במצרים, ערבים-נוצריים או יהודים, עובדים הומניטריים ואנשים עם תואר מתקדם במדע דורשים תשומת לב, וערבים-אמריקאיים עוד יותר. כל הסינונים מהווים חוויה לא נעימה לנוסע, אבל אפשר לנקוט כמה צעדים על מנת להפחית את הסיכויים לעורר תשומת לב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו