אם בעבר נתפסו מתנגדי החיסונים כמיעוט, הרי שהפעם מדובר בשעתם היפה ביותר. השפעות הפסיכולוגיות, בידוד חברתי, מוות ומצוקה כלכלית – כל תופעות הלוואי שהביאה איתה הקורונה לא מזיזים לאותם חסידי תאוריות הקונספירציה, שממשיכים להפיץ פייק-ניוז.
אחד מהטיעונים הבולטים ביותר של מתנגדי החיסונים הוא "מה אכפת לכם שאנחנו לא מתחסנים? תתחסנו אתם – ולא תדבקו". אך מתברר שמדובר בחשיבה שגויה, שכן מי שבוחר לא להתחסן מסיבה זו, לא מסכן את רק עצמו בנזקים גופניים לטווח ארוך אלא מסייע בפועל לנגיף להתחזק ולעבור מוטציה שעלולה לפגוע ביעילות החיסון.
הנגיף עלול להפוך למוטציה אלימה יותר
"בכל רגע יכולה להתחולל מוטציה עוד יותר קשה ומדבקת שתפגע בכולם. אישה בהיריון מתה, אנשים צעירים נפגעים והחשש הוא כאן ועכשיו", מסביר בשיחה עם "ישראל היום" פרופ׳ דניאל שפשלוביץ, סגן מנהל מחלקה פנימית ט' (קורונה), בבית החולים איכילוב בתל אביב.
"מי שלא מתחסן צריך לדעת שהוא מחזק את הנגיף כי כל התחלקות של הווירוס יכולה להיווצר מוטציה, רוב המוטציות לא בעייתיות אבל כשהנגיף משתנה עשרות אלפי פעמים וזה המצב ביחס לקורונה, אז מגיעות מוטציות מדבקות יותר או אלימות יותר וככה הנגיף יכול לפגוע עוד יותר", מדגיש פרופ׳ דניאל שפשלוביץ.
"לכן הרצון למנוע מהנגיף להתחלק ולהתרבות ולפתח עוד גרסאות הוא לבדו גם כן סיבה למה להתחסן. בשורה התחתונה, אני ממש מפציר, בכל מי שמתלבט, לסמוך על הממסד הרפואי כולו, שמכיר את החיסון, מאמין בחיסון, מכיר את המחלה ומזהיר שהיא מסוכנת מאד. לכו עכשיו להתחסן".
ענר אוטולנגי, דוקטרנט לאימנולוגיה בבן-גוריון וחבר עמותת "מדעת", מסביר כי ללא התחסנות כוללת נותר לנגיף כר גדול של אנשים להתפתח עליו וגם לעבור שינויים שיהפכו אותו לעמיד בפני החיסונים וכך לפגוע עוד יותר באוכלוסייה. "לפני שנגיע למוטציות, אני קודם כל רוצה לקרוא לצעירים כולם להתחסן כי זה מגן עליהם ומונע מחלות. אנשים חייבים להבין שהנגיף פוגע בכולם גם בצעירים ואפילו בילדים וכעת אנחנו יוצאים מהסגר השלישי כשהנגיף מצוי בחברה הישראלית בעוצמה גדולה".
"אפשר בקלות להידבק וזה ממש מסוכן. לכן לקבל חיסון זה קודם כל להגן על עצמנו. מעבר לכך יש בחברה אנשים שלא יכולים להתחסן כי הם חולים אונקולוגיים או אנשים שהחיסון לא פעל אצלם ואפילו אם אנחנו לא ניפגע בעצמנו חזק מהמחלה אנחנו יכולים להדביק אנשים כאלו ולפגוע בהם וגם מהסיבה הזו לבדה כדאי וחשוב להתחסן כי ככה אנחנו מגנים על חברים שלנו, על קרובי משפחה חלשים או על סתם אדם ברחוב", מסביר אוטולנגי.
לדבריו, חשוב להגיד שמי שמתחסן ככל הנראה, כך מראים המחקרים, מונע את המשך העברת הנגיף או בסיכוי הרבה יותר קטן להעברה של הנגיף וזה לבד סיבה טובה כדי להגן על החברה שלנו. "על כל הסיבות האלו צריך גם לציין שברגע שיש לנגיף המון אנשים לא מחוסנים הוא מתרבה בעוצמה גדולה מאוד ומפתח מוטציות, השינויים האלו יכולים בסוף לייצר סוג של מוטציה שהיא עמידה בפני החיסון וכך נפגע דרמטית בכל החברה שלנו. כלומר כשאנו מתחסנים אנחנו מקטינים את הסיכוי של הנגיף לעבור שדרוג ולהגיע לצורה חדשה שתפגע הרבה יותר".
"יש משמעות גדולה מאוד לפיתוח החסינות הלאומית הזו", מדגיש אוטולנגי. "בקרוב גם ילדים יוכלו להתחסן וכל מי שיקבל את החיסון מגן עלינו כחברה. כמובן את אותו תהליך צריך להעביר את העולם כולו ואחרי שישראל תהיה מוגנת נצטרך לבדוק כל מי שנכנס לארץ האם הוא מחוסן ואם לא האם יש לו הוכחות שהוא לא חולה. מעבר להכל אני רוצה להגיד לכל מי שמתלבטים שמערכת הבריאות הישראלית יצאה ממש עכשיו ממאמץ ענקי כולל להציל בני אדם".
"המאושפזים עכשיו צעירים, נשים בהיריון ואנשים ללא מחלות רקע"
"מי שלא מתחסן חושף את עצמו למחלה מסוכת ומסכנת חיים שגם פוגעת לטווח ארוך אפילו במי שהחלים בקלות", אומר פרופ' שפשלוביץ. "המאושפזים עכשיו ממש אנשים צעירים, נשים בהיריון ואנשים שאין להם שום מחלות רקע, אז למעשה אין שום סיבה לא ללכת להתחסן, זה ממש נושא שאני לא מבין את החשש בו", אומר פרופ׳ שפשלוביץ.
"עד רגע זה התחסנו בעולם עשרות מיליונים ולא זוהתה שום תופעה מסוכנת. לא מדובר על המיליונים בארץ בלבד, אלא על עשרות מיליונים בעולם וכל הנבואות על פגיעות ותופעות לוואי או פייק ניוז אחרות ממש מוכחות מהשטח כלא נכונות כלל".
פרופ׳ שפשלוביץ מוסיף כי מעבר לסכנה המיידית של המחלה אנשים, קיימת פגיעה קשה מאוד לטווח גם אם מדובר בתסמינים קלים: "אני מתכוון לבעיות בלב, פגיעות בריאות, פגיעות במצב הרוח, בשרירים, דכאונות ועוד שורה ארוכה של קשיים שמתגלה גם אצל אנשים שעברו את המחלה בקלות. אנחנו כבר שנה עם המחלה והתופעות של קורונה ארוכה הן נרחבות ומסכנות חיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו