מדינת ישראל נמצאת בתקופה מאתגרת בתחום בריאות הנפש לאור האירועים הקשים של המלחמה, בעוד שרבים נחשפו למראות קשים, חווים פוסט טראומה וחרדות אין מספיק אנשי מקצוע להתמודד עם שטף המקרים.
בינתיים יש פתרון ביניים. הבינה המלאכותית שנכנסה לחיינו. היא אמנם לא יכולה באמת להחליף טיפול מקצועי וגם אין כוונה שתעשה זאת – אולם באמצעות סימולטורים להכשרה של פסיכולוגים, פסיכיאטרים, רופאים, אנשי חינוך ועוד היא יכולה לזהות מצוקות.
"במחקרים שאני ושותפי עשינו ישנן ראיות לכך שלבינה מלאכותית קיימות יכולות לזהות רגשות יותר טוב מאנשים, גם במדיום של טקסט, וידאו ותמונה", אומר פרופ' זוהר אליוסף, חבר בבית הספר לטיפול ייעוץ והתפתחות האדם באונ' חיפה, פסיכולוג חינוכי מומחה, וחבר צוות מחקר ופיתוח בשלישי המלאכותי.
"הבינה המלאכותית יודעת לזהות טוב יותר מאנשים מה אתה מרגיש. כשאנחנו בודקים באופן גולמי את יכולת זיהוי הרגשות שלה היא מתעלה על בן אדם. זה לא אומר שרצוי שהיא תטפל בך. זה כלי רב עוצמה, יש כאן משהו מדהים מבחינה של הכניסה שלה לבריאות הנפש. החזון הוא שאמצעים דיגיטליים ישתלבו, יעצימו ויאפשרו נגישות למטפלים זה מתחבר לחזון שלנו לטיפול המקוון".
"כלי הכשרה למטפלים"
אמנם התפתחות הבינה המלאכותית הביאה אותה ליכולת מדהימות אך אליסוף מדגיש כי היא לא תחליף למטפלים בבריאות הנפש. "אנחנו משתמשים בזה ככלי הכשרה למטפלים, ללמד אותם כיצד לעשות את זה. הבינה המלאכותית בעצם מגלמת תפקיד, כמו בסימולציה. היא משחקת תפקיד של מטופל, למשל מטופל עם מחשבה אובדניות, והפסיכולוג או הרופא שלומד איך עובדים עם מטופל כזה מראיין אותה ושואל שאלות".
לדבריו, הבינה המלאכותית עונה בצורה אמיתית שעוזרת למטפל לקבל משוב על כמה המטפל עשה טוב את הערכת הסיכון. "לא הבינה מלאכתותית עושה את הערכת המסוכנות אלא אנשי המקצוע. בעלי מקצוע וגם אנשים לומדים באמצעות דמויות וירטואליות שנוצרו בבינה מלאכותית איך לעשות את הדברים טוב יותר. הם לומדים איך לעשות הערכת מסוכנת יותר טובה, איך לבשר למטופל שיש לו מחלה קשה בצורה יותר אמפטית ועוד. הבינה מלאכותית עוזרת לאנשי מקצוע להיות יותר מקצועיים ויותר אנושיים, עד כמה שזה נשמע הזוי".
ומה עם בינה מלאכותית שמטפלת באנשים?
"יש בעולם חוקרים שעובדים על זה. לי נראה שכרגע זה דבר שהוא פחות נכון לעשות אותו. הסיבה היא שאנחנו יודעים שבטיפול פסיכולוגי המרכיב הכי חשוב הוא קשר אנושי. אין לנו מספיק מחקרים וראיות להבין אם בינה מלאכותית יכולה לנהל את כל רכיבי הטיפול ואם הקשר שיתפתח יכול לגרום למטופל לשינוי. ברור שהבינה המלאכותית יכולה לעזור למטופל לתרגל בין הפגישות. בחזון שלי אין ניסיון להחליף את המטפלים אלא לשפר אותם באמצעות הכשרה".
מחר תקיים חברת "פמי", שעוסקת בפרויקטים משולבי טכנולוגיה בתחום הרפואה כנס ייחודי לבריאות הנפש בסימן טכנולוגיה וחדשנות. במסגרת הכנס פרופ' זוהר אליוסף ידבר על הפסיכולוגיה של הבינה המלאכותית וינהל פאנל על טכנולוגיה בבריאות הנפש במבט לעתיד.
"הבינה המלאכותית נותנת עוד שכבת הגנה בבריאות הנפש. מטפלים הם השכבה העיקרית אך צריך עוד כלים להתמודד עם המשבר הגדול העולמי בריאות הנפש כי יש חוסר במטפלים וחוסר בנגישות של טיפול", אומר אליסוף ומדגיש: "עם זאת זה תחום שהוא מסוכן מבחינת הסכנות כמו פיתוח תלות של המטופל בבינה המלאכותית ויש גם סכנה לילדים ובני נוער שיפתחו יחסים לא מיטביים עם בינה מלאכותית שלא תייצג את העולם שנמצא בחוץ".
אטל מולכו, מנכ"לית ''Femi'', אומרת לקראת הכנס מחר כי "העולם הרפואי נמצא בתהליכים של מהפכה דיגיטלית, פמי היא שחקנית בולטת בתחום שמובילה את השינוי באמצעות שילוב פלטפורמות מתקדמות מכל העולם במערכת הבריאות הישראלית. הטכנולוגיות שאנו מביאים שמות את המטפל ואת המטופל במרכז, ומאפשרות שיפור משמעותי בזמינות, בדיוק ובאיכות הטיפול.
''מעבר לבינה מלאכותית (AI), פמי משתמשת במגוון רחב של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים. פלטפורמות אלו מייעלות את עבודת הצוותים הרפואיים ומאפשרות להם להתמקד בטיפול עצמו, במקום בעבודות אדמיניסטרטיביות. במקביל, הן מצמצמות פערים גיאוגרפיים ומנגישות שירותי רפואה איכותיים לכל חלקי הארץ, תוך התאמה לצרכים האישיים של כל מטופל''.
עוד אמרה מולכו: ''המהפכה הדיגיטלית אינה רק טכנולוגית, אלא גם ערכית. בפמי אנו משלבים חדשנות גלובלית עם הבנה עמוקה של הצרכים המקומיים, במטרה להוביל לשינוי אמיתי במערכת הבריאות ולהעניק לכל מטופל את הטיפול המדויק, הזמין והאיכותי ביותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו