צה"ל יוזם ותוקף לעיתים על פי מקורות זרים, בסוריה ובמדינות רחוקות יותר כדי לסכל משלוחי נשק איראניים לצבאות החמאס והחיזבאללה. באם הפרסומים נכונים, הרי שהיוזמה הברוכה הזו והנחישות של מקבלי ההחלטות, ביחד עם הביצוע המקצועי והאמיץ של צה"ל ראויים לחיקוי בעתיד, גם אם נופל מטוס.
אנחנו חייבים להפנים כי ליוזמה הזו יש לעיתים מחיר. השאלה היא, האם אנחנו מוכנים לשלם אותו והאם אנחנו ערוכים לו. אני מאמין כי זו חייבת להיות דרכנו. אנחנו לא אמורים לצאת למלחמות אין ברירה, בדיוק להיפך, אנחנו צריכים להמשיך ולשדר כי אנחנו מוכנים לכל פעולה מתוך ברירה, מתוך רצון לאפשר לעצמנו שגרת חיים נורמלית.
ציפיתי לשמוע הבוקר כי בעקבות האירועים צה"ל תקף עשרות מטרות שתוכננו מראש למקרה של הפרת השקט ושגרת החיים של תושבי מדינת ישראל, ובתוך כך לדעת כי אותה סוללת טילים שפגעה במטוסנו הושמדה, לא על תקן נקמה אלא כדי שכל סוללה תדע בעתיד כי זה יהיה גורלה.
כך משיגים הרתעה וזורעים פחד בליבו של האויב. האיראנים, הסורים וכל גרורותיהם חייבים לדעת כי בכל רגע נתון אנחנו מוכנים לכל תרחיש – למלחמה, להפסקת אש ולשלום. הבחירה נתונה בידיהם, היוזמה צריכה להמשיך ולהיות תמיד אצלנו.
הנוכחות האיראנית בסוריה בקרבת הגבול הישראלי מהווה איום. התמיכה שלהם בחיזבאללה, היכולת להתקרב ולהפעיל אמצעי לחימה בגבולנו המזרחי - וברצותם גם להעבירו לידיהם של אנשי נאסראללה, מחייבת אותנו לערנות ולמוכנות בכל רגע.
עם כל הצער והכאב שאני חש כמו כל ישראלי בעת שיש לנו נפגעים, אם נדע להפגין חוסן, המשך אמון בצה"ל ומפקדיו, ותימשך היוזמה והנחישות - ידעו כל אויבנו כי למרות שאנחנו משקיעים רבות באמצעי הגנה לאוכלוסייה, אנחנו גם יודעים כי ההתקפה היא ההגנה האסטרטגית הטובה ביותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו