עם כל הצלחה נוספת במאמץ ההגנה שמשקיעה מערכת הביטחון, מתחת לפני האדמה, בים, באוויר ומעל פני האדמה, מתעצמת התחושה כי מתקרב היום בו ילדי עוטף עזה בפרט ותושבי הדרום בכלל יוכלו להתחיל לישון בבטחה ולנהל חיי שגרה נורמליים.
גילוי שמונה המנהרות במהלך חצי השנה שחלפה, חלקם באמצעות המכשול שנבנה וחלקם בזכות אמצעים טכנולוגיים חדשניים מוצלחים, פוגע משמעותית ביכולת ההתקפית של החמאס ושותפיו הרצחניים.
הערנות, הרגישות והנחישות שמגלים כוחות הביטחון בשנה האחרונה ראויים להערכה. פעילות חיל הים לסיכול האיום הימי שפיתח החמאס, כמו גם המשך היירוט המוצלח של ירי רקטות ופצצות מרגמה על ידי כיפת ברזל, מחזקים את כוח העמידה האזרחי.
העורף שלנו כבר לא נראה כל כך פגיע. חשוב לציין כי גם יישום הלקחים ותהליך הלמידה הפנימי המתקיים בצה"ל, מאירועים לא מוצלחים, מצמצם את יכולת הפעלת הכוח של החמאס ומערער אצלם את המוטיבציה.
כיפת ברזל // צילום: דודו גרינשפן
"המנהרה העמוקה והארוכה ביותר"
אירועי השבועות האחרונים שיזם החמאס טופלו עד עכשיו בחוכמה, בדיוק ובסבלנות. ישראל בחרה במודע להגיב באמצעים הגנתיים, וכוחות הביטחון שפעלו בשטח בגלוי ובסתר השכילו לא להיגרר להסלמה.
אנחנו אולי לא מנצחים אבל מצליחים להוציא את הרוח ממפרשיהם של מבקשי רעתנו. במלחמת התשה מהסוג שמתקיים כיום בינינו לבין החמאס ובינינו לבין החיזבאללה, לאורך הנשימה, לאמון ביכולת ולתחושת האחדות יש משקל רב בבניין ובעיצוב תוצאות המערכה שעוד צפויה לנו.
המנהרה "הארוכה והעמוקה ביותר" שעל גילויה נודע לנו הבוקר, נחפרה אחרי מבצע "צוק איתן" שהסתיים בסוף אוגוסט 2014. המאמץ שמשקיע החמאס ליצירת איום ממשי על שגרת חייהם של תושבי מדינת ישראל, מאז השתלט על רצועת עזה בשנת 2007 לא נפסק לרגע.
כמעט לכל איום והמצאה שלהם, מצאנו מענה. האם נחכה להמצאה הבאה או לפיגוע שיתבצע בחסות המנהרה שלא נצליח לגלות?
אסור לנו להמשיך ולהגיב. אני מציע שאנחנו נכתיב את תוצאות המערכה ואת התנאים לדו קיום העתידי. החמאס נמצא בנקודת השפל המתאימה ביותר להכרעתו, זה הזמן להכות בו.