מן המפורסמות היא שלתחקירים בחיל האוויר אין אח ורע. הם נוקבים, ענייניים, לא מותירים אבן על אבן. כל מי שמשתתף בהם פותח את הטעויות שלו, בגילוי מוחלט, מתוך הבנה שאין דרך אחרת להגיע לחקר מלא ומוחלט של האמת, של מה שקרה – כדי ללמוד, להפיק לקחים ולהשתפר לעתיד, מתוך הבנה שבקצה מדובר בחיי אדם.
חזקה על חיל האוויר שישמור על המסורת הזאת בתחקיר שיעשה לשיגור אתמול של שני מיירטי "קלע דוד" לעבר טילים ששוגרו מסוריה. רק תחקיר יסודי ומעמיק, בשילוב התעשיות הביטחוניות, יכול ללמד מה בדיוק כשל באירוע, וכבר בשלב המקדמי הזה ברור כי מדובר בכשל משמעותי שמחייב הפקת לקחים טכנולוגית ומבצעית.
לזכותה של המערכת (ומפעיליה) ייאמר שהאתגר שקיבלה אתמול היה מהמסובכים שקיימים בעולמות הטילים והרקטות. SS21 ("טוצ'קה") הוא טיל מתקדם, שפרופיל הטיסה שלו שונה מטילים אחרים. ייתכן שזאת הסיבה לכך שהמכ"מים סברו תחילה כי הטילים עתידים לפגוע במטרות בישראל, דבר שהוביל להפעלה האוטומטית של אזעקות בצפון.
התחקיר יעסוק בעיקר בהחלטה הפיקודית לשגר לראשונה, מיירטים של 'קלע דוד', המערכת בפעולה // צילום: דוברות משרד הביטחון
מתכנתי ומפעילי המכ"מ יבדקו בוודאי האם ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר בזמן קצר יותר בעתיד, כדי למנוע שיגורי שווא והטעייה עתידית של המערכת, אבל זה החלק הקל באירוע. התחקיר יעסוק בעיקר בהחלטה הפיקודית לשגר, לראשונה, מיירטים של "קלע דוד", ובעובדה שהיירוט נכשל. הבעיה אינה בבזבוז לכאורה של משאבים – מיליון דולר עלות כל מיירט – אלא בכישלון עצמו; למערכות ההגנה האקטיבית יש תפקיד חשוב נוסף ליכולות היירוט שלהן: הן אמורות להרתיע את האויב מעצם המחשבה לשגר טילים, משום שהוא יודע שסיכוייו לפגוע ולגרום נזק קטנים.
"המערכת כנראה אינה בשלה"
"קלע דוד" אמורה להיות המענה העיקרי נגד הטילים והרקטות של חיזבאללה. הצד החיובי בכישלון אתמול הוא ששום נזק לא נגרם; הטילים נפלו בשטח הסורי, ואף מטרה בישראל לא נפגעה. הצד השלילי הוא שהמערכת, שהוכרזה מבצעית באפריל האחרון, אינה בשלה כנראה; נדרש להכניס בה התאמות ושיפורים לפני שתוכל לעמוד במשימותיה באזור רווי באיומים בליסטיים שעלולים להתממש כמעט בכל עת.
בשולי התחקיר, טוב יעשה הפיקוד הבכיר אם יוודא שלא היתה במערך ההגנה האווירית להיטות יתר להפעיל את מערכת "קלע דוד". חתירה למגע מבצעי היא תכונה ברוכה, אבל כזאת שסיכונים בצידה. למרבה המזל מחיר הכישלון אתמול היה נמוך, אבל ספק אם כך רצו מתכנני ומפעילי המערכת לציין את טבילת האש המבצעית שלה.
הבעיה אינה בבזבוז לכאורה של משאבים - מיליון דולר עלות כל מיירט, אלא בכישלון עצמו, שובל הטיל המיירט בצפון // צילום: בני ארביב
העיסוק בכישלון של "קלע דוד" הסיט באופן טבעי את הקשב מהנעשה סוריה, ובכל זאת: צבא סוריה שיגר את הטילים כחלק מהשלמת השתלטותו על רמת הגולן. כעת ייוותר לו רק אזור משולש הגבולות, שנשלט בידי ארגון המסונף לדאעש, שגם הוא ייכבש בוודאי בתוך זמן קצר.
מבחינת ישראל, יש בכך יתרונות וחסרונות. בצד החיוב, תהיה כתובת אחת בצד הסורי – הממשל בדמשק. בצד השלילה, אל הסורים עלולים להתלוות האיראנים. הסוגיה הזאת עמדה אתמול במוקד הפגישות שקיימו ראשי המערכת המדינית-ביטחונית עם שר ההגנה והרמטכ"ל של רוסיה, שהגיעו לארץ במקביל לעוד תקיפה משמעותית שיוחסה לחיל האוויר - גם הפעם כנגד מאמצי ההתבססות הצבאית של איראן בסוריה.
האורחים הרוסים הביעו מחאה על הסיוע שהעניקה ישראל לחילוצם של אנשי "הקסדות הלבנות", יריביו של הנשיא אסד. בישראל שמעו, ועברו הלאה. לא זה מה שיעיב על היחסים עם מוסקבה, בוודאי כאשר על השולחן מונחים אתגרים מסובכים בהרבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו