הניסויים ישוגרו לחלל: אלו התלמידים הזוכים בפרויקט רמון

מדי שנה, במסגרת שבוע החלל הישראלי מתקיים גמר תחרות הניסויים "רמון ספייסלאב" (Spacelab Ramon) של קרן רמון במסגרתה מתחרים תלמידות ותלמידים מרחבי הארץ על האפשרות לבצע ניסוי ישראלי בתחנת החלל הבינלאומית. את התכנית יזמה רונה רמון ומהנדסי חלל ישראלים כדי להמשיך את דרכו של אילן רמון – שביצע ניסוי בשם 'הגן הכימי' של ילדים ישראלים במסגרת משימת הקולומביה.

במסגרת המשימה הראשונה של התוכנית, משימת קלארק ע"ש לורל קלארק, השתתפו גם תלמידי סלובניה, כחלק משיתוף פעולה בין המדינות הרואות בחלל כשפה בינלאומית. התלמידים הסלובנים ושגרירת סלובניה בישראל, השתתפו גם הם בכנס ספייסלאב ואירוע ההכרזה החגיגי בו הוכרזו זוכי הגמר ונהנו ממפגש חגיגי עם תלמידים מישראל תחת אותה התכנית המופעלת בשתי המדינות.

בניגוד לשנים קודמות בהן הניסויים הזוכים נשלחו ובוצעו על ידי אסטרונאוטים של נאס"א, השנה, הניסויים הזוכים ישלחו יחד עם איתן סטיבה, האסטרונאוט הישראלי השני במסגרת מסעו לחלל בסוף שנת 2021. סטיבה יהיה הישראלי הראשון שיגיע לתחנת החלל הבינלאומית, שם הוא עתיד לבצע שורת ניסויים חסרי תקדים בהיקפם בטכנולוגיות ובפיתוחים מדעיים ישראליים של חוקרים וסטארטאפים וביניהם גם הניסויים הזוכים של תלמידי רמון ספייסלאב.

הזוכים נבחרו מתוך 17 כיתות מרחבי הארץ שהעפילו לשלב הגמר

הנבחרים עמלו על הניסויים במשך שנתיים יחד עם מומחים מאוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון ועוד. בין השופטים שבחרו את הניסויים היו אנשי נאס"א ובכירי תעשיית החלל הישראלית: האסטרונאוטים דון תומאס, גרט רייזמן וסטיב מקלין, ד"ר יוג'ין טו- מנהל מכון המחקר של נאס"א איימס-ד"ר ג'ייקוב כהן, המדען הראשי של נאס"א איימס, אבי בלסברגר-מנהל סוכנות החלל הישראלית, ענבל קרייס - מנהלת החדשנות חטיבת מערכות טילים וחלל תעשייה אווירית לישראל, ועוד.

 

ארבעת הניסויים שזכו בתואר המכובד ויבוצעו בחלל על ידי איתן סטיבה בתחנת החלל הבינלאומית, במרחק 400 קילומטר מפני כדור הארץ, הם: המחקר של ישיבה תיכונית אמי"ת בצפת, שבודק מהי ההשפעה של הוספת אבקת זרעי מורינגה וחתיכות נחושת על גדילת חיידקי E.coli בתנאי מיקרו כבידה?

הניסוי בוחן את יעילות תהליך טיהור המים באמצעות זרעי מורינגה ונחושת בתחנת החלל הבינלאומית, בעזרת בדיקת הימצאותם של חיידקי אי קולי (E.coli) . אם הניסוי יצליח, והמים יטוהרו באמצעות זרעי מורינגה ונחושת, נוכל להשתמש בשיטה זו למשימות חלל ארוכות טווח וגם בתחנת החלל עצמה. כמו כן, נוכל לשפר את טיהור המים בארצות מתפתחות.

ניסוי זה נעשה בשיתוף חברת פלג הגליל.

סרטון הזוכים בגמר "ספייסלאב"

הניסוי השני הוא ניסוי של תיכון שמעון בן צבי בגבעתיים, הבוחן איך מיקרו גרביטציה תשפיע על מהירות ההתכלות של פלסטיק מסוג PET בהינתן בקטריה מסוג Ideonella Sakaiensis?

ניסוי הבוחן את קצב מהירות ההתכלות של פלסטיק בחלל. במידה והפלסטיק יתכלה באופן מהיר יותר כמו שמשערים, נוכל להשתמש בממצאים שיושגו כדי ליישם פתרונות לבעיית הפלסטיק בכמה דרכים, כך שהריסת הפלסטיק והתכלותו תהפוכנה פשוטות ומהירות יותר. הניסוי נערך בשיתוף המעבדה של ד"ר פרחי וקסמן מאוניברסיטת בר אילן, המרכז לפיתוח ותמיכה במעבדות הביולוגיה בבתי הספר. 

השלישי, הוא הניסוי של ביה״ס דקל וילנאי במעלה אדומים, הבודק כיצד תנאי מיקרו גרביטציה ישפיע על קצב הטרנספקציה של נאנו תאי רפאים לגידול סרטני?

מדובר בניסוי שיבחן כיצד תנאי מיקרו גרביטציה משפיעים על קצב טרנספקציה של נאנו תאי רפאים לגידול סרטני. מטרת הניסוי היא להבין האם תנאי מיקרו הכבידה, עשויים להגדיל את מספר תאי נאנו הרפאים אשר יקשרו בהצלחה אל הגידול הסרטני באותו פרק זמן. הניסוי נעשה בשיתוף פרופ׳ מרסל מחלוף מהטכניון.

והניסוי הרביעי והאחרון של ביה"ס תיכון חדש בתל אביב שבודק מהי השפעת מיקרו-כבידה על מיקרוביוטה ועל מיקרוביוטה בתגובה לאנטיביוטיקה?

הניסוי בודק את השפעת מיקרו-כבידה שבחלל על חיידקי המיקרוביוטה שנמצאים במעי, וכמו כן את השפעת האנטיביוטיקה על מיקרוביוטה בתנאי מיקרו-כבידה. הניסוי יבדוק את השינויים שיתקבלו בחיידקים, ומכך ניתן יהיה להסיק על תפקוד המיקרוביוטה בחלל כנגד אנטיביוטיקה- בניסיון לייעל את השתלות המיקרוביוטה בכדור הארץ וגם בחלל. הניסוי נעשה בשיתוף פרופ׳ קובי מורן-גלעד מאוניברסיטת בן גוריון.

התוכנית שההרשמה אליה מתחילה בכל חודש מרץ, מאפשרת לתלמידים הזדמנות ייחודית - לשלוח ניסוי לתחנת החלל הבינלאומית דרך תכנית שנתית של למידה מבוססת חקר. לאורך השנה התלמידים מלווים ע"י ‏‏מנטור מטעם קרן רמון ומבצעים מספר משימות מסגרת אשר קרויות ע"ש חברי צוות מעבורת הקולומביה, שמטרתן לצייד את הקבוצה בארגז כלים עשיר לטובת ביצוע משימת השיא - תחרות שליחת ניסוי לתחנת החלל הבינלאומית. עם שיבת הניסויים מתחנת החלל הבינלאומית, לאחר שתופעלו ע"י אסטרונאוטים, התוצאות מועברות לאנליזה ועבודות חקר אשר תוצאותיהן מתפרסמות בכתבי עת ואתרים מדעיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו