מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Metabolism זיהה תאי עצב ספציפיים במוח ששומרים זיכרונות שקשורים לאוכל ומשפיעים ישירות על אכילת יתר ומשקל גוף.
צוות המחקר זיהה מערכת זיכרון ספציפית למזון במוח, שכוללת שתי קבוצות תאי עצב שלא זוהו לפני כן כקבוצות ייעודיות שמגיבות באופן שונה לשומנים ולסוכרים אחרי בליעה. קבוצות תאי העצב ממוקמות באזור ההיפוקומפוס.
ד"ר גיום דה לרטיג ממרכז Monell Chemical Senses הוביל את המחקר שמצא כי הזיכרון משפיע על מה וכמה אנו אוכלים. "תאי העצב האלו קריטיים לקישור בין אותות חושיים וצריכת מזון. יכולתם להשפיע גם על הזיכרון וגם על חילוף החומרים הופכת אותם למטרה מבטיחה לטיפול בהשמנת יתר בעולם העכשווי שעתיר במזון" אמר דה לרטיג, על פי Science Daily.
החוקרים גילו שהשתקת תאי העצב האלו משבשת את היכולת של עכברים לשחזר זיכרונות שקשורים לסוכרים, מפחיתה את צריכת הסוכר ומונעת עלייה במשקל, אפילו כאשר חושפים את עכברי הניסוי למזון משמין. הפעלה מחדש של תאי העצב הגבירה זיכרונות שקשורים למזון, והגדילה צריכת המזון.
תאי העצב שמגיבים לסוכר שנבחנו משפיעים רק על זיכרונות וצריכה שקשורים לסוכר. באופן דומה, תאי העצב שמגיבים לשומן משפיעים רק על צריכת שומן. תאי העצב אינם משפיעים על סוגים אחרים של זיכרון, כמו זיכרון מרחבי ומשימות שאינן קשורות למזון.
"למרות שזה לא מפתיע שאנחנו זוכרים חוויות של אכילת מזונות טעימים, הונח זמן רב שלזיכרונות אלה הייתה השפעה מעטה או לא הייתה השפעה על התנהגות האכילה", ציין דה לרטיג, על פי Vice News. "הדבר המפתיע הוא שעיכוב תאי העצב האלה יכול למנוע עלייה במשקל ולהשפיע על התגובה לארוחות עשירות בשומנים וסוכרים" הוא הוסיף.
החוקרים הבחינו שעכברים שבהם תאי העצב שמגיבים לסוכר בהיפוקמפוס הוצאו מפעולה הראו ירידה של 50% בצריכת סוכרוז בהשוואה לקבוצת הביקורת, ללא השפעה על צריכת שומן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו