היה שווה לחכות: שיחקנו ב-Final Fantasy 7: Remake

לאחרונה החלטתי שהגיע הזמן להבין על מה כולם מדברים וצללתי אל תוך המשחק Final Fantasy 7: Remake, ותמיד כשמשחקים, וגם סרטים, מקבלים רימייקים (עיבוד מחדש), אנחנו מצפים לקבל את מה שאהבנו במקור. איכשהו הפעם מצאתי את עצמי אוהב את הגרסה החדשה יותר ממה שאני מכיר.

Final Fantasy היא סדרת משחקי תפקידים שנוצרה על ידי חברת Square Enix (לשעבר רק Square) היפנית, ונחשבת לאחת מסדרות המשחקים הגדולות של כל הזמנים. המשחק הראשון בסדרה יצא בשנת 1987 (נושא את השם הסדרה "Final Fantasy"), ומאז באופן עקבי בכל כמה שנים משחררת החברה חלק חדש. נכון להיום מונה המשחק 15 כותרים.

כל משחק עמד בפני עצמו מבחינת העלילה והדמויות, למעט כל מיני סדרות המשך שנוצרו לאורך השנים, כך שבעצם ניתן לשחק בכל אחד מהמשחקים שנוצרו מבלי להכיר את קודמיו כלל. המשחקים בסדרה הכילו אלמנטים דומים מבחינת העיצוב שהוא בסגנון של מנגהאנימה משולב עם מבוכים ודרקונים, וכן חזרה על דמויות ומקומות וסגנון משחק דומה.

נקודת המפנה

סדרת המשחקים צברה פופולריות רבה בעיקר ביפן והייתה פחות מוכרת בעולם המערבי (בשל השפה והפלטפורמות שהמשחקים שווקו בהן), אך כל זה פחות או יותר השתנה כאשר ב-1997 יצא החלק השביעי בסדרה - Final Fantasy VII. המשחק שווק בהתחלה לפלייסטיישן הראשון, ולאחר מכן גם למחשבים, והפך להיות למשחק התפקידים הממוחשב (RPG) המצליח ביותר של אותה תקופה. עד שנת 2003 הוא נמכר בכ-9 מיליון עותקים, והפך להיות החלק הראשון בסדרה שזכה להצלחה מחוץ ליפן.

ומה איתי? ובכן, באותה העת הייתי מנוי לעיתון WIZ זצ"ל וזכורה לי היטב ההתלהבות סביב המשחק, אך לא בער לי ממש לשחק בו כיוון שהיה לי קשה עם העיצוב של הדמויות בסגנון המנגה. זה היה נראה לי מצוייר מידי ולא אמיתי בניגוד למשחקי RPG אחרים של אותה תקופה - Baldur's Gate ו- Fallout, אך עדיין זכורה לי תמונת הקאבר של המשחק שבו מופיעה דמות האנימה עם החרב הענקית על הגב ומביטה לעבר העיר המתועשת.

תקציר העלילה

על פלנטה כלשהי הנקראת "The Planet" (לפעמים גם מיוחסת בשם "Gaia") אנחנו נכנסים לנעליו של Cloud Strife, חייל לשעבר בתאגיד הרשע Shinra, שאנחנו לא יודעים עליו יותר מידי בשלב זה. Cloud חובר לקבוצת טרוריסטים מקומית בשם Avalanche אשר שוכרים את שירותיו על מנת לעזור להם לבצע פיגוע באחד הכורים (Reactors) שלהם.

קבוצת Avalanche הם משהו באמצע, בין גרינפיס לאל קעידה, הכוללת בין היתר את המנהיג Barret Wallace, בחור גדול ועצבני עם מאשין גאן במקום יד שמאמין ש-Shinra הורסים את העולם ו - Tifa Lockhart, חברת ילדות של Cloud שהביאה אותו לחבורה ועוד מספר חברים מגניבים. לתוך כל התסביך הזה מופיעה גם נערת פרחים משונה שהקשר שלה אליו או לעלילה עדיין לא ברור, משלושי אהבה רומנטיים והמון תפניות.

חוויה כללית

נראה שחברת Square Enix, היוצרים של המשחק, לקחו את מה שהם עשו ב-1997 ועשו אותו הרבה יותר מודרני מבחינת המשחקיות. את דמויות התלת מימדיות המפוקסלות הקטנות בעולם דו-ממדי החליפה גרפיקת מהטובות שראיתי לאחרונה ובהחלט עומדת בסטנדרט, ומבחינת השליטה והניווט כל העסק פחות או יותר נראה כמו משחקי ה-Souls למיניהם וכך גם השליטה בדמות.

הפסקול הוא נושא בפני עצמו וחובר ע"י מספר מלחינים. מוזיקת הרקע משתנה לאורך המשחק והיא נשמעת מוקפדת ומתאימה לאווירה הכוללת. בתור אחד שחובב סדרות אנימה אני מכיר היטב את העושר המוזיקלי שיש בסדרות הללו ונראה שכאן עשו עבודה דומה ומצוינת. 

כמו כן, המלחין המקורי של המשחק יצר סינגל בשם Hollow שהוא חלק בלתי נפרד מהעלילה אשר מנוגן לאורך הסצנות השונות בקטעים מסוימים, ניתן לקרוא קצת רקע על המוזיקה ולשמוע את הסינגל כאן https://square-enix-games.com/en_GB/news/final-fantasy-vii-remake-hollow-trailer. במשחק יש גם פיצ'ר חמוד שמאפשר לך לקנות או לאסוף תקליטים של מוזיקה ולנגן אותם במכונות תקליטים, כמו מאין אזכור לכך שהיפנים עדיין אוהבים לקנות מוזיקה בעותקים קשיחים גם היום.

השליטה בדמות היא די נוחה, וניתן לסובב את המצלמה כמעט 360 מעלות. בתוך כך, אין פה יותר מידי סיבוך והיוצרים די יעזרו לכם עם עצות וטיפים בזמן שאתם משחקים, כך שהשליטה שלכם בדמות משתפרת ככל שאתם מתקדם במשחק. בנוסף, יש כל מיני עזרים וחצים וגם מיני-מפה שעוזרת להתמצא כדי שבאמת תוכלו להתמקד במה שחשוב, וכמו כן ניתן להחליף דמויות במהלך הקרבות וזוהי מיומנות בפני עצמה.

הקרבות עצמם קורים בזמן אמת (בניגוד למשחק המקורי שבו הם היו בתורות), וניתן להקפיא את המשחק באמצע קרב כדי לעשות פעולות מורכבות - כמו להשתמש במתקפות מיוחדות, שימוש בשיקויים או קסמים.

תוך כדי התקדמות במשחק לומדים להכיר כל מיני אויבים מגוונים שלכל אחד מהם יש נקודות חוזקה ותורפה. כדי להיות מקצוענים אמיתיים תצטרכו ללמוד לנצל את הידע הזה כדי לגבור עליהם ולדעת גם באיזו דמות מהחבורה שלכם אתם מעוניין להשתמש באותו רגע.

וכמו בכל משחק התפקידים, גם כאן יש ממשק פיתוח דמויות והוא נוח ופשוט ולא יסבך אתכם יותר מידי עם החלטות הרות גורל - כמו צירי פיתוח דמות או התמחות בנשקים שונים וכו', אבל הוא מספיק מורכב כדי לספק הנאה משיפורי כישורי הלחימה והקסמים. פרט חשוב נוסף הוא שניתן לשפר את כלי הנשק באמצעות נקודות שתקבלו בעת עליית דרגה.

העלילה היא המשחק

מדובר בנקודת החוזק הכי גדולה של המשחק, העלילה המתגלגלת תגרום לכם להרגיש שאתם בתוך סרט בתפקיד הראשי (ואכן יש ריבוי של סצינות), וזה כנראה מה שיגרום לכם, כמוני, להמשיך להתקדם במשחק בלי להשתעמם.

נקודה חזקה נוספת היא ההקפדה על הפרטים שמאוד הרשימה אותי, לדוגמה הבעות הפנים או שפת הגוף שיש בדיאלוגים, ברעש של הרחוב ההומה (השוטטות ברחובות העיר Midgar הרגישה לי כאילו אני מסתובב באיזו גרסה מוזרה של טוקיו), בעלי חיים קטנים שמתרוצצים, המוזיקה (רק הפסקול של המשחק הוא נושא בפני עצמו) ובגלל כל אובייקט ואובייקט בעולם המשחק.

בשורה התחתונה

אין ספק שזה העיבוד הכי טוב שראיתי למשחק, אך בניגוד למשחק המקורי הוא לא המציא את הגלגל ובאיזשהו מקום הוא נשען על אלמנטים שראינו בכל מיני משחקי RPG שיצאו בעשור האחרון. מנגד, היה יכול להיות יותר נחמד לדעתי אם הייתה אפשרות להעמיק את אפשרויות הפיתוח של הדמויות.

ציון סופי: 8/10