גלי החום החריגים שפקדו את ישראל בחודש האחרון והאובך הכבד שהקשה על ניקיון הבתים לקראת החג אינם מקריים. לפי דוח השירות המטאורולוגי הישראלי, ההתחממות האזורית משפיעה על ישראל ותמשיך להחמיר בעתיד - עם גלי חום ארוכים וקשים יותר. במילים פשוטות: ייתכן שבעתיד לא נוכל לצאת לטיולים בחול המועד פסח בגלל החום הקיצוני.
שינוי האקלים הוא רק אחד מהאתגרים הגלובליים שמאיימים על עתידנו, לצד סוגיות כמו בטיחות בינה מלאכותית ופגיעה במגוון הביולוגי. הבעיה היא שלמרות האסונות המתרבים - שריפות ענק בקליפורניה ובקנדה, שיטפונות באירופה וגלי חום קטלניים בהודו - האנושות מתקשה לפעול. אנחנו מעדיפים להתמקד בבעיות של "כאן ועכשיו" ודוחים פתרונות סביבתיים לטווח ארוך.
לעודד שיתוף פעולה בין-דורי
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר-אילן על ידי פרופ' אורן פרז מהפקולטה למשפטים וד"ר אלירן הלאלי מהמחלקה לפסיכולוגיה, מציע פתרון אפשרי: חקיקה ש"תכבול" את הדורות הבאים לשמירה על הסביבה.
במחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת npj Climate Action מקבוצת Nature, השתתפו כאלף נבדקים בניסוי התנהגותי שבחן כיצד ניתן לעודד שיתוף פעולה ארוך טווח בסוגיות כמו משבר האקלים.
הסיבה העיקרית היא שאנחנו לא טובים בקבלת החלטות לטווח ארוך. ככל שהמרחק הפסיכולוגי מסוגיה כלשהי גדול יותר, היא נתפסת כמופשטת ופחות דחופה. בנוסף, מוטיבציות אנוכיות והחשש שאחרים לא ישתפו פעולה מקשים עלינו להקריב היום למען העתיד.
לדוגמה, הדור הנוכחי עלול לנצל יתר על המידה משאבים כמו פליטת פחמן דו-חמצני, כריתת יערות או שאיבת יתר של מים, תוך התעלמות מההשפעות על הדורות הבאים. במקביל, החשש שהדורות הבאים לא ישתפו פעולה מוביל להימנעות ממאמץ סביבתי בהווה.
מנגנון הכבילה: איך זה עובד?
המחקר בחן את השימוש במנגנון "כבילה" - מערכת חוקים שמחייבת דורות עתידיים לפעול על פי החלטות שהתקבלו בעבר. דוגמאות למנגנונים כאלה כוללות עיגון מטרות אקלים בחוקה, חקיקת יעדים ארוכי טווח הכוללים מנגנוני פיקוח, ואגרות חוב ירוקות.
בניסוי, המשתתפים חולקו לקבוצות של חמישה "דורות", כדי לבחון האם אנשים מוכנים להשקיע באופן אלטרואיסטי במנגנון המחייב את הדור הבא לשתף פעולה עם הדור הבא אחריו, ואת ההשפעה של שימוש במנגנון זה על שימור המשאב המשותף לאורך הדורות. כל דור קיבל מאגר של 100 יחידות ויכול היה לבחור לנצל את כולן, או להשאיר 50 יחידות לדור הבא כדי לאפשר למאגר להתחדש. בנוסף, בקבוצת הניסוי הוצעה אפשרות שלישית: להשקיע 10 יחידות נוספות במנגנון שיחייב את הדור הבא להמשיך את שיתוף הפעולה.
בנוסף לאפשרות לנצל את כל המשאב או להשאיר מחצית לדור הבא, הוצגה אפשרות שלישית: להשקיע 10 יחידות נוספות במנגנון כבילה שיחייב את הדור הבא להמשיך את שרשרת שיתוף הפעולה עם הדור שאחריו. משתתפים שבחרו באפשרות זו נהנו רק מ-40 יחידות (במקום 50), אבל הבטיחו שגם הדור הבא לא יוכל לנצל את כל 100 היחידות שקיבל.
חשוב לציין כי לבחירות במשחק היו השלכות כלכליות אמיתיות - כל משתתף קיבל תשלום שהורכב מסכום בסיסי ותוספת שהייתה תלויה בהחלטות שלו ושל המשתתפים שייצגו את הדורות הקודמים בשרשרת.
דואגים גם לנכדים
התוצאות היו מפתיעות: מספר גדול של משתתפים בחרו להשקיע באופן אלטרואיסטי במנגנון הכבילה, למרות המחיר האישי. הם היו מוכנים לוותר על רווח מיידי כדי להבטיח את המשך שיתוף הפעולה לא רק עם הדור הבא, אלא גם עם הדור השלישי.
המחקר הראה כי שרשרות שכללו מנגנוני כבילה שמרו על המשאבים המשותפים לאורך זמן בסיכוי גבוה בהרבה מאשר בקבוצות הביקורת. יתרה מכך, לאחר שמנגנון הכבילה הופעל על ידי דור אחד, הוא נטה להתקבע כנורמה חברתית שעוברת מדור לדור - הדור הבא היה נוטה גם הוא להשקיע במנגנון דומה.
המחקר של פרופ' פרז וד"ר הלאלי מספק עדות ראשונית לכך שניתן ליצור מוסכמה חברתית שתתמוך בהשקעה במנגנוני כבילה לטובת הדורות הבאים. כלומר, אם נצליח ליצור חקיקה סביבתית שתחייב את הדורות הבאים, יש סיכוי טוב שהם ימשיכו במסורת זו ואף יחזקו אותה.
ממצאים אלה מציעים דרך חדשה להתמודדות עם אתגרים סביבתיים ארוכי טווח כמו משבר האקלים. במקום להסתמך רק על מודעות ורצון טוב, מנגנוני כבילה חוקיים עשויים ליצור מסגרת יציבה לשיתוף פעולה בין-דורי שתבטיח את הגנת הסביבה לטווח ארוך.
לאור גלי החום החריגים והאובך שחווינו לאחרונה, ממצאי המחקר מציעים תקווה: אם נפעל היום באמצעות חקיקה מחייבת, ייתכן שילדינו ונכדינו עדיין יוכלו לצאת לטייל בחול המועד בלי לחשוש מאסונות אקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו