"אז, איך זה גורם לך להרגיש?" שאלה שכל מטופל פסיכולוגי שמע לפחות פעם אחת, אבל מה אם מי ששואל הוא לא אדם בשר ודם אלא צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית?
לא מדובר בעלילה לפרק מוזר של "מראה שחורה". מחקר אמריקני חדש מוכיח שזו כבר מציאות. מתברר ש-Therabot (הלחם של המילים Therapy ו-Bot) צ'אטבוט טיפולי ונשוא המחקר, מצליח להפחית חרדה, דיכאון ואפילו הפרעות אכילה, וכל זה בלי לפספס פגישה, לשכוח מה נאמר בשיחה הקודמת או להעלות את תעריף הטיפול לשעה.
במחקר פורץ הדרך שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת דארטמות' בארה"ב נרשמו תוצאות מבטיחות במיוחד לשימוש בבוט טיפולי מבוסס בינה מלאכותית בשם Therabot. המחקר שפורסם במרץ בכתב העת הרפואי NEJM AI מצא כי אנשים שהתמודדו עם הפרעות נפשיות כמו דיכאון, חרדה והפרעות אכילה חוו ירידה משמעותית בתסמינים לאחר שימוש בצ'אטבוט, מה שמעורר תקווה לשילובו כמענה למחסור הגלובלי במטפלים נפשיים.
המחקר כלל 106 משתתפים שאובחנו עם הפרעות נפשיות שונות, כשאלה התבקשו להשתמש באפליקציה של Therabot במשך ארבעה שבועות. במהלך התקופה הזו הם יכלו לשוחח עם הבוט באופן יזום או בתגובה להודעות שהתקבלו ממנו.
התוצאות היו מרשימות: המשתתפים דיווחו על ירידה של 51% בתסמיני הדיכאון שלהם - שיפור משמעותי הדומה למה שמושג בטיפול מסורתי. בנוסף, המשתתפים שסבלו מחרדה חוו הפחתה ממוצעת של 31% בתסמינים, כאשר רבים מהם עברו מקטגוריה של חרדה מתונה לחרדה קלה בלבד. עוד דווח כי המשתתפים הפחיתו ב-19% את הדאגות הקשורות לדימוי הגוף שלהם ולמשקלם, תוצאה טובה יותר מאשר בקבוצת הביקורת.
קשר טיפולי עם בינה מלאכותית
אחד הממצאים המעניינים של המחקר היה יצירת "ברית טיפולית" משמעותית בין המשתתפים לבין הצ'אטבוט. המטופלים דיווחו כי הרגישו רמה גבוהה של אמון ותקשורת עם הבוט, בדומה לזו שהם חווים מול מטפל אנושי. רבים מהם אף פנו אליו מיוזמתם, במיוחד בשעות הלילה המאוחרות - זמן שבו גישה למטפל אנושי כמעט אינה אפשרית.
פרופ' ניקולס ג'ייקובסון, מוביל המחקר ומרצה בבית הספר לרפואה של דארטמות' אמר בהודעה לתקשורת כי השיפורים שתועדו אצל המטופלים דומים לאלה המדווחים בטיפולים פסיכולוגיים קונבנציונליים, מה שמצביע על הפוטנציאל העצום של הבוטים לסייע בהנגשת טיפול נפשי.
למרות ההצלחות, החוקרים מדגישים כי אין לראות בצ'אטבוטים פתרון עצמאי שיחליף מטפלים אנושיים. ד"ר מייקל היינץ, מרצה לפסיכיאטריה ואחד מכותבי המחקר, מזהיר כי "נכון לעכשיו, אף סוכן בינה מלאכותית אינו בשל כדי לפעול באופן עצמאי בטיפול נפשי. קיימות סיטואציות רבות שעלולות להיות מסוכנות או רגישות מדי עבור מערכת ממוחשבת."
על מנת להתמודד עם סיכונים פוטנציאליים, Therabot תוכנת לזהות תוכן המעיד על מחשבות אובדניות ולספק הפנייה מיידית למשאבים חירום כמו מוקדי תמיכה או קווי חירום.
נושא שנוי במחלוקה
שימוש בבינה מלאכותית בטיפול נפשי הוא נושא שנוי במחלוקת. מצד אחד, בוטים יכולים לספק מענה לאנשים שנמנעים מטיפול פסיכולוגי מסיבות כלכליות, גיאוגרפיות או חברתיות. מצד שני, יש חשש שההתבססות הגוברת על טכנולוגיה תפחית את החשיבות של טיפול אנושי, שעל פי מחקרים רבים עדיין מהווה את הדרך היעילה ביותר להתמודדות עם מצוקות נפשיות.
בשנים האחרונות, תחום הבינה המלאכותית בפסיכותרפיה התפתח במהירות, אך לא כל האפליקציות מבוססות ה-AI עברו ניסויים קליניים מחמירים כמו זה של Therabot. החוקרים מדגישים כי חשוב לשלב את הכלים הללו בזהירות תוך רגולציה ופיקוח הדוק, כדי למנוע מצבים שבהם חולים יקבלו מענה לא הולם או מסוכן.
אז מה צופן העתיד?
בעוד ש-Therabot מוכיח כי ניתן ליצור כלי עזר פסיכולוגיים מבוססי בינה מלאכותית ברמה גבוהה, המומחים מזהירים כי זהו רק צעד ראשון. השאלה הגדולה שנותרה בעינה היא האם בעתיד נוכל לראות מטופלים שמנהלים את כל התהליך הטיפולי שלהם מול בוטים בלבד או שהבינה המלאכותית תישאר כלי עזר בלבד ולא תחליף של ממש.
"בינה מלאכותית מתחילה להיות מיושמת כמעט בכל תחום וטיפול פסיכולוגי אינו שונה", אומר ל"ישראל היום" ד"ר אבידן מילבסקי, פסיכולוג ומרצה בכיר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל בשומרון. "יש פה פוטנציאל אדיר. אם נעשה בזה שימוש בצורה הנכונה זה יכול להפחית עלות ולהציע שירות פסיכולוגי להרבה יותר אנשים בלי הצורך להיות ברשימות המתנה לפסיכולוגים, דבר שמאוד נפוץ. יחד עם זאת, צריך לבדוק כמה זה יעיל, לאיזה סוגים של הפרעות פסיכולוגיות זה יכול להתאים ואם זה יעיל בצורה דומה לטיפול פסיכולוגי קלאסי. לשאלות האלו עדיין אין לנו תשובות.
"נכון לעכשיו אין באמת מחקרים בינתיים שמראים אפקטיביות של טיפול כזה לטווח ארוך. יש כמה מחקרים פה ושם שמראים דברים לטווח קצר, אבל טיפול פסיכולוגי משמעותי צריך לגרום לשינויים אצל המטופל לא רק מיד אחרי הטיפול אלא גם לטווח ארוך".
איך מתמודדים עם החשש שהקשר הטיפולי ייחלש כאשר המטופל מתקשר עם בוט במקום עם מטפל אנושי?
"זה בהחלט חשש משמעותי, כי מחקרים קודמים כן מראים לנו שיש משהו בקשר הטיפולי שהוא מרכיב חשוב בתהליך טיפולי יעיל. זה לא רק עניין של יישום טכניקות, שבינה מלאכותית יכולה להציע למטופל. משהו בקשר בין הפסיכולוג למטופל הוא חלק אינטגרלי בתהליך טיפולי יעיל, אז זה בהחלט חשש".
האם יש אתגרים אתיים בשימוש בבינה מלאכותית בטיפול, במיוחד בכל הקשור לפרטיות וביטחון המידע של המטופלים?
"כיום כבר יש שימוש בכלים טכנולוגיים בצורה משמעותית בבריאות הנפש, כמו לדוגמה רשומות פסיכולוגיות ואבחונים. אותם כללי הזהירות שחלים על שימוש יחולו וצריכים לחול גם בטיפול מבוסס בינה מלאכותית".
איך אפשר להבטיח שהצ'אטבוטים יעניקו מענה נכון מבחינה טיפולית ולא יובילו להמלצות שגויות ואף מסוכנות?
"בינתיים זו בהחלט בעיה. אני מאמין שככל שיהיו שיפורים בבינה המלאכותית זה ישתפר, אבל צריך לזכור שבתחום הטיפולי - על אחת כמה וכמה כשמדובר בבריאות הנפש - יכולות להיות השלכות מאוד בעייתיות. לכן, בכל הקשור לטיפול האמיתי והמשמעותי והעמוק, לא נראה לי שנמצא תחליף לקשר בין הפסיכולוג האנושי למטופל שבאמת יוכל להשפיע על בריאות הנפש של אנשים לטווח ארוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו