מי תהיה ה-WIZ של מחר? חברות הסייבר הישראליות שישיגו את האקזיט הגדול הבא

רכישתה של וויז (Wiz) בידי גוגל בסכום אסטרונומי של 32 מיליארד דולר, הוכיחה שוב כי ענף הסייבר הוא מכונת האקזיטים של ההייטק הישראלי. הסייבר הוא הפלח הגדול ביותר בתעשייה המקומית, כאשר יותר ממחצית מחברות הסטארט-אפ החדשות שנפתחות עוסקות בתחום האבטחה, והן גם אלו שמושכות את רוב ההון שמצליחות החברות הישראליות לגייס.

יובל אילוז הוא מנהל התפעול של פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, שגייסה מהקמתה התחייבויות השקעה של יותר מ-2.5 מיליארד דולר. הוא מוביל בקרן את תחום הסייבר, ויש לו גם זיקה אישית אל מייסדי WIZ: הוא שימש כיועץ לחברת הסטארט-אפ הראשונה שלהם, אדאלום, שנרכשה על ידי מיקרוסופט ב-320 מיליון דולר. לדבריו, הרכישה של גוגל היא חסרת תקדים בהיבטים רבים: "היחס בין הסכום שגוגל משלמת לבין היקף ההכנסות וסך הגיוסים של WIZ הוא חסר תקדים. כעת, השאלה היא האם גוגל תצליח למנף את הרכישה ולבסס פעילות משמעותית בתחום הסייבר, דבר שהיא לא הצליחה עד כה".

לדברי אילוז, עסקת גוגל-WIZ עשויה להזניק את הסייבר הישראלי צעד נוסף קדימה. "תמיד הייתה טענה שההייטק הישראלי לא יודע לייצר חברות ענק, ופתאום נחתמת עסקה בסדר גודל כזה. זה יחזק בקרב משקיעים ויזמים את האמונה שניתן לשחזר את ההישג. זה ימשוך לסייבר הישראלי עוד קרנות זרות, שעד היום פחות פעלו בסייבר הישראלי. זה גם עשוי להעלות את קרנן של חברות ישראליות בפני רוכשים פוטנציאליים. יש בסייבר הישראלי לא מעט חברות שהן 'שוברות שיוויון' בתחומן'".

אז מי הן חברות הסייבר הישראליות המבטיחות שעשויות להיות מטרה לאקזיט המרשים הבא? הנה כמה שמות. רשימה חלקית בלבד:

אקווה: אבטחת מחזור החיים בענן

WIZ עוסקת באבטחת ענן, שהוא ככל הנראה השוק הגדול ביותר בתעשיית הסייבר, ויש לא מעט חברות ישראליות נוספות בתחום. אחת מהן היא אקווה סקיוריטי (Aqua), שעוסקת באבטחת כל מחזור החיים של יישומים חדשים בענן של הארגון, מפיתוח היישום ועד פריסתו והפעלתו. זה היבט חשוב מאוד, משום שזו נקודת תורפה משמעותית של כל ארגון. לכן, יש לנהל בקפידה את כל ההרשאות והגישה של משתמשים שונים לענן הארגון.

אקווה נוסדה ב-2015 וגייסה עד היום כ-325 מיליון דולר. הגיוס האחרון שלה בוצע לפני כשנה, לפי שווי של מעל מיליארד דולר, הישג שמזכה אותה בתואר "יוניקורן". לדבריה, בין לקוחותיה נמנים כמעט מחצית מ-100 החברות הגדולות בעולם (Fortune-100), ובהם שישה מעשרת הבנקים הגדולים בארצות הברית.

בעבר רמזה החברה כי בכוונתה לצאת להנפקה, וכדי לבדל עצמה מחברות סייבר אחרות הצהירה כי היא לא תעמוד למכירה, אך הצהרות מעין אלה נשמעו גם מכיוונה של WIZ, כזכור.

ארמיס וקלארוטי: להגן על מערכות תפעוליות

אם בעבר מי שהיו חשופות למתקפות סייבר היו רק מערכות מידע (IT), בעולם המקושר של ימינו גם מערכות פיזיות ומערכות תפעוליות (OT) מחוברות לרשת - והדבר חושף אותן לתוקפים, ממוני חשמל חכמים ומכשירי אינפוזיה בבית חולים, ועד המערכות התפעוליות במפעל או מתקן תשתית קריטית.

יש כמה חברות ישראליות שפועלות בתחום זה, כדוגמת ארמיס (Armis) וקלארוטי (Claroty). ארמיס נוסדה ב-2016 על ידי יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל ושוויה נאמד ביותר מ-4 מיליארד דולר. בין לקוחותיה הפומביים נמנים קולגייט-פלמוליב, יונייטד איירליינס, דקיוסיין ועוד. לפני כשנה רכשה את Silk הישראלית ב-150 מיליון דולר ולפני כשבועיים רכשה את Otorio ב-120 מיליון דולר - צעד המלמד על שאיפותיה ואמצעיה הכספיים.

גם לחברת קלארוטי יש מוניטין גבוה בעולם התעשייתי. היא נוסדה על ידי יוצאי 8200 אמיר זילברשטיין, גלינה אנטובה ובני פורת, גייסה עד היום כ-700 מיליון דולר ומעסיקה כ-650 עובדים. ב-2023 דיווחה על הכנסות שנתיות של יותר מ-100 מיליון דולר וגידול משמעותי במספר הלקוחות. בין שותפיה העסקיים נמנות חברות תעשייה מובילות כמו רוקוול, NTT, סימנס ו-IBM.

HEQA: הגנה מפני פיצוח קוונטי

אחד האיומים הגדולים ביותר בתחום הסייבר מגיע מתחום המחשוב הקוונטי. לפי ההנחה הרווחת, מחשבים קוונטיים, בשל יכולתם לבצע אינספור חישובים במקביל, יוכלו בעתיד הלא-רחוק לפצח תוך שניות את כל ההצפנות הקונבנציונאליות. זהו איום שמדיר שינה מחברות טלקום, ארגונים וגם ממשלות - והפיתרון עשוי להגיע מכיוונה של חברה ישראלית שפיתחה פתרון חלוצי להגנה מפני פיצוח הצפנות קוונטי.

חברת HEQA ממודיעין נוסדה על ידי פרופ' חגי אייזנברג, ד"ר ניצן לבנה ויניר פרבר, מנכ"ל החברה הוא ניר בר-לב והיא מעסיקה כ-30 עובדים. HEQA פיתחה שיטה, מבוססת חומרה, הקרויה "שיתוף מפתחות קוונטי" (QKD), המאפשרת למוען ולנמען של המידע המוצפן לשתף ביניהם את מפתחות ההצפנה באופן שאינו מאפשר למחשב קוונטי, אפילו ברמה התיאורטית, לפצח את ההצפנה מבלי להתגלות.

Zero: ללמוד את הרשת הארגונית

בין החברות הצעירות יותר ניתן למנות את Zero Networks, שנוסדה ב-2019 ומנוהלת על ידי המנכ"ל בני לקונישוק וה-CTO אמיר פרנקל. החברה, שמעסיקה כ-100 עובדים, פיתחה פתרון הלומד באופן אוטומטי, באמצעות אלגוריתמים של למידת-מכונה, את הרשת הארגונית ומבצע תהליך של מיקרו-סגמנטציה - כלומר, חלוקת הרשת לאזורים הממודרים זה מזה, כך שתוקף לא יוכל לנוע בחופשיות בתוך הרשת.

בדרך כלל, פעולת הסגמנטציה עלולה לקחת שנים, והפיתרון של זירו מבצע זאת תוך חודש בלבד. החברה שילשה את הכנסותיה ב-2024 והגדילה את לקוחותיה התאגידיים פי ארבעה. אמנם, היא גייסה "רק" 45 מיליון דולר, אך לפי הערכות בתעשייה שווייה תפח באופן ניכר והדבר יתברר בגיוס הבא.