עם מתן האישור הסופי למכירת חברת WIZ לענקית הטכנולוגיה גוגל תמורת מחיר שיא של 32 מיליארד דולר - התקבע מעמדו של אסף רפפורט, מנכ"ל החברה, כאחד השחקנים המרכזיים בתולדות ההייטק הישראלי, לצד אגדות מקומיות כגון יוסי ורדי, מוריס קאהן וגיל שויד - ואולי אף למרכזי שבהם.
נדמה שסיפור עלייתו, זינוקו ונסיקתו של רפפורט בן ה-41 (שהונו האישי אחרי העסקה מוערך בכ-4.2 מיליארד דולר) לצמרת העסקית העולמית משלב בתוכו את כל המרכיבים של זירת הטק המקומית: החל מההכשרה המקצועית המוקדמת בתוכנית תלפיות של צה"ל (אז למד מתמטיקה ומדעי המחשב), דרך השירות ביחידת עלית טכנולוגית בחיל המודיעין (יחידה 81 במערך המבצעים המיוחדים), סיבוב בחברה בינלאומית גדולה (מקינזי) והקמת סטארט-אפ טכנולוגי מצליח (אדאלום, שהתמחה בניטור ואבטחת מידע) שנמכר תמורת סכום מרשים (320 מיליון דולר) לתאגיד ענק (מיקרוסופט).
עד כאן, רפפורט חולק ביוגרפיה והישגים עם יזמי טכנולוגיה מצליחים אחרים בני דורו, אך מכאן ואילך הכישרון, הנחישות, החזון והחוש העסקי שלו לקחו אותו למחוזות אחרים לגמרי, שאותם היה קשה לדמיין אפילו בשיא השעטה קדימה של קטר ההייטק הישראלי.
אחרי האקזיט עם אדאלום, רפפורט ניהל את חטיבת האבטחה בענן במיקרוסופט (תחום שבו הוא יתמחה ושיביא אותו אחרי כמה שנים להקים את WIZ) ולאחר מכן, בגיל 34 בלבד, מונה למנהל מיקרוסופט ישראל. התקשורת הישראלית מיהרה להכתיר את המנהל הצעיר כ"ילד הפלא" של ההייטק המקומי והוא כיכב באינספור כתבות פרופיל מפרגנות, שבו הוצג כאדם פשוט, שנוסע בתחבורה ציבורית למשרד, מטייל עם הכלבה ומתגורר בדירה שכורה בתל אביב.
אך בתוך ההיפסטר החביב הזה שחה כריש עסקי, שהריח דם במים. ב-2020, בשיאו של משבר הקורונה העולמי, רפפורט הותיר את מיקרוסופט מאחור והקים יחד עם עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק, חבריו מהשירות הצבאי ומאדאלום, את חברת WIZ, שליבת הפעילות שלה עסקה באבטחת מידע בסביבות ענן, בדיוק כאשר התחום הפך לאחד החשובים והמניבים ביותר בעולם.
WIZ רצה קדימה במהירות מסחררת, גייסה השקעות, אספה לקוחות ומשכה תשומת לב. המכירה לגוגל לא שברה רק שיא מקומי, אלא מהווה גם ציון דרך משמעותי בסיפור של ענקית הטכנולוגיה, משום שזאת ההשקעה הגדולה ביותר של גוגל בחברה אחרת. גוגל, שמשוועת לקדם את עצמה בשוק התחרותי של שירותי הענן (שבו היא מפגרת כעת אחרי ענקיות כמו אמזון ומיקרוספוט) תולה את יהבה ביכולת של רפפורט וחבריו להעניק לה יתרון משמעותי ולצמצם את הפער מיריבותיה.
אולם, רפפורט לא הסתפק רק בהנהגה טכנולוגית, אלא יצק לתפקיד הזה תכנים ועקרונות שחשובים לו מבחינה אישית ופוליטית. כאשר ניהל את מיקרוסופט, למשל, הוא ניצל את מעמדה המרכזי כדי לקדם מיזמים של קידום חברי קהילת הלהט"ב (שאליה הוא משתייך), שכללו מלגות לטרנסג'נדרים ומענקי פונדקאות. מאוחר יותר, בשיאה של המחאה נגד הרפורמה המשפטית, רפפורט הצהיר על התנגדותו למהלך ואף איים להוציא את כספיה WIZ מישראל אם הרפורמה תקודם.
כעת, מלחמה אחת ו-32 מיליארד דולר מאוחר יותר, לרפפורט יש עוד יותר משאבים, תשומת לב והזדמנות להמשיך להשפיע על הציבוריות הישראלית. ההצלחה שלו הפכה אותו לאייקון מקומי - כעת נותר לראות מה יהיה הצעד הבא שלו והאם הוא יעמעם את הילת המנצחים שלו, או רק יגרום לה לזהור חזק יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו