היסטוריה ישראלית בחלל: ישראל רשמה הבוקר (שבת), בשעה 08:39 שעון ישראל, הישג חסר תקדים, כאשר להקה של 9 לוויינים זעירים מבסיס חיל החלל ונדנברג בקליפורניה שוגרה לחלל. מדובר בלהקת הלוויינים הישראלית הגדולה ביותר ששוגרה אי פעם לחלל.

תשעת לווייני המחקר הזעירים שגודלם 10x10x11.3 ס"מ תוכננו ונבנו על ידי תלמידי תיכון מרחבי הארץ, והם שוגרו לחלל למסלול נמוך לגובה 500 קילומטרים על גבי משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX.

תשעת הלוויינים הופלטו למסלולם כ- 50 דקות לאחר השיגור בגובה של כ- 520 ק"מ, והם מקיפים את כדור הארץ כל 90 דקות. התלמידים צוות הפרויקט יבצעו קליטה ובדיקת תקינות של הלוויינים כבר בימים הקרובים.

חדשנות מדעית וחינוכית

הפרויקט המהפכני "תבל 2", משלב חדשנות מדעית עם חזון חינוכי-חברתי פורץ דרך. הפרויקט בעלות של 10.5 מלש"ח ביוזמת, הובלת ומימון סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מחבר בין קהילות שונות בחברה הישראלית ומקדם שוויון הזדמנויות בחינוך המדעי-טכנולוגי תוך שילוב חדשנות מדעית עם מטרות חינוכיות וחברתיות.

הלוויינים נבנו בניהול והדרכת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, במרכזי מחקר ופיתוח בתשע רשויות ברחבי הארץ, תוך שילוב ייחודי של אוכלוסיות: חמש רשויות מהמגזר היהודי (ירוחם, שער הנגב, מעלה אדומים, גבעת שמואל והרצליה), שלוש מהמגזר הערבי (עין מאהל, טייבה וכפר קרע) ואחת מהמגזר הדרוזי (ירכא).

תא"ל (מיל') אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית: "פרויקט תבל 2 הוא עדות לכוחה של החדשנות הישראלית. אנו רואים כאן שילוב מנצח של מצוינות מדעית, חינוך טכנולוגי וחיבור בין אוכלוסיות. הלוויינים האלה לא רק יספקו מידע מדעי חיוני, אלא גם מהווים השראה לדור הבא של מדעני החלל הישראלים".

הלוויינים, שנבנו בחדרים נקיים ייעודיים שהוקמו בתשע רשויות ברחבי הארץ, נושאים משימה מדעית חשובה כפי שמסביר פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב: "להקת הלוויינים נועדה למדוד את הקרינה הקוסמית במסלול.

קרינה קוסמית מורכבת מחלקיקים אנרגטיים מאוד (בעיקר פרוטונים) המגיעים מהשמש שלנו אך גם כתוצאה מאירועים המתרחשים במעמקי היקום כמו פיצוצי סופרנובות. החי והצומח על פני כדור הארץ מוגנים יחסית מן הקרינה הודות לשדה המגנטי של כדור הארץ ולאטמוספירה, אולם בחלל יש לקרינה זו השפעה מסוכנת על בריאותם של אסטרונאוטים בחלליות וגם על תפקודן של מערכות אלקטרוניות בלוויינים".

הלוויינים שוגרו כנחיל מקובץ מבסיס חיל החלל בקליפורניה, אולם במשך הזמן הם צפויים להתפזר באופן אקראי במסלולם, ובכך למפות באופן מדוייק, וברזולוציה גבוהה את מפת הקרינה הקוסמית בכל נקודה מעל פני כדור הארץ. ניסוי נוסף יבחן את השפעת הקרינה על הרכיבים האלקטרוניים של הלוויין. הנתונים יפוענחו על ידי התלמידים בהנחיית חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומן המכון למחקר גרעיני שורק שפיתח את חיישני הקרינה החלליים.

יצוין כי חלק עיקרי במחקר מוקדש להפעלת תוכנית מיוחדת לקידום החינוך המדעי ולחיזוק הפריפריה החברתית. הלוויינים נבנו על ידי תלמידי תיכון מצטיינים, שהצטרפו לתוכנית בכיתה יו"ד והשנה מסיימים כיתה י"ב ופעלו במרכזי מחקר ופיתוח שהוקמו על ידי אוניברסיטת תל אביב בתשע רשויות ברחבי הארץ: ירוחם, שער הנגב, מעלה אדומים, גבעת שמואל והרצליה במגזר היהודי, עין מאהל, טייבה וכפר קרע במגזר הערבי וירכא במגזר הדרוזי.

תחנת תקשורת לוויינית

בכל אחת מהרשויות בנתה האוניברסיטה חדר נקי, ואילו תחנות תקשורת לוויינים המחוברות לתחנה באוניברסיטת תל אביב הוקמו בהרצליה, בירוחם, בגבעת שמואל ובשער הנגב – והן יאפשרו לתלמידים לקבל נתונים מהלוויינים ולפקד עליהם.

אחת ממטרות התוכנית היא לקדם את החינוך המדעי בפריפריה ולהעניק הזדמנות שווה לתלמידות ולתלמידי הפריפריה לקחת חלק בפרויקט לאומי – ולהצטיין בו. זהו חלק עיקרי מחזון משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, סוכנות החלל הישראלית ואוניברסיטת תל אביב המחויבים לחברה הישראלית ופועלים לצמצום פערים חברתיים ומתן שוויון הזדמנויות במגוון תוכניות העדפה מתקנת ובתוכניות קהילתיות רחבות היקף.

הנצחה וזיכרון

בנוסף למשימתם המדעית: באמצעות אות טלמטריה אותו ישדרו הלוויינים אל החלל, יונצחו שמות חללי הנרצחים והנופלים מ-7 באוקטובר ועד דצמבר 2024 במיזם. בלוויינים, צרובים שמות הנופלים שישודרו באופן אקראי לאורך תקופת פעילותם בחלל.

באתר סוכנות החלל הישראלית תוצג הטלמטריה המתקבלת מלוויין תלמידי תיכון מ.א. שער הנגב ובו ניתן יהיה לצפות בשמות החללים. כזכור, ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין ז"ל נהרג בחילופי אש עם מחבלים ביום שבת, 7 באוקטובר, כשיצא להגן על היישוב במהלך מתקפת המחבלים ותלמידי מ.א. שער הנגב שהשתתפו בפרויקט פונו מבתיהם למשך חודשים רבים.

הלוויינים יישארו במסלולם למשך כשלוש שנים, במהלכן יספקו נתונים מדעיים חיוניים וישמשו כמקור השראה לדור הבא של מדעני ומהנדסי החלל הישראלים.