חיבור מפתיע: כך חיות בר מסייעות בטיפול בפוסט טראומה

שהייה בטבע – ובמיוחד מפגשים עם חיות בר וטיולים ביערות – יכולה לסייע בהפחתת תסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בקרב יוצאי צבא, כך לפי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Human-Animal Interactions.

הפרעת דחק פוסט-טראומטית מתרחשת אצל אנשים שהיו עדים או חוו אירוע טראומטי, כמו תקיפה אישית, תאונה קשה או קרב. לפי המחקר, יוצאי צבא אמריקנים נמצאים בסיכון גבוה יותר ל-PTSD  - כאשר שבעה אחוזים מכלל יוצאי הצבא יפתחו את ההפרעה במהלך חייהם, נתון שמגיע עד 29 אחוז אצל יוצאי צבא ששירתו בעיראק או אפגניסטן. תסמיני PTSD כוללים מחשבות פולשניות או פלאשבקים לחוויה הטראומטית, מחשבות או רגשות שליליים, הימנעות מטריגרים המזכירים את האירוע הטראומטי, תגובות כמו התפרצויות זעם, והתנהגות של הרס עצמי.

חוקרים מבית הספר לרפואה UMass Chan במסצ'וסטס, ארה"ב, עקבו אחר 19 יוצאי צבא אמריקנים הסובלים מ-PTSD או מתסמיני ההפרעה. המשתתפים היו בגילאי 30 עד 69 (גיל ממוצע 48.4), מהם 68 אחוז נשים ו-16 אחוז שחורים. המחקר ציין שאירועים טראומטיים המובילים ל-PTSD עשויים להתרחש הן אצל לוחמים והן אצל משרתים שאינם בתפקידי לחימה. המחקר הראה כי פעילויות כמו טיולים ביער, סיוע בטיפול בחיות בר במרכז שיקום, ביקור בשמורת טבע וצפייה בציפורים הובילו ליתרונות פסיכולוגיים משמעותיים, ובעיקר להפחתה ניכרת ברמות החרדה.

במסגרת המחקר, שנמשך כארבעה חודשים במסצ'וסטס, השתתפו יוצאי הצבא בביקורים בפארק חיות הבר במיין, בטיולים ביער הרווארד, ובמפגשים לימודיים על זיהוי ציפורים במרכז השימור Broad Meadow Brook של Mass Audubon .

המחקר כלל מפגשים עם מגוון רחב של חיות בר. בפארק חיות הבר במיין המשתתפים פגשו בעלי חיים כמו דביבונים, דורבנים, חתולי בר, דובים שחורים ואיילים. במרכז השיקום לחיות בר במסצ'וסטס, הם סייעו בטיפול בחיות פצועות ויתומות, כמו האכלת גורי סנאים אפורים באמצעות מזרק, וגם פגשו צב יבשה דרבוני ענק שיצר קשר ספונטני עם אחת המשתתפות. בפעילויות צפייה בציפורים הם למדו לזהות מינים שונים כמו עורבני כחול וקרדינל, וגם נחשפו לציפורי טרף כמו ינשופים ועיטים.

כשהחיות יוזמות את הקשר

ד"ר דונה פרי, החוקרת הראשית במחקר, ציינה כי "בעוד רוב המחקרים על אינטראקציות בין בני אדם לבעלי חיים לצורך שיפור בריאות נפשית או פיזית התמקדו בחיות מבויתות, מעטים בלבד התמקדו בחיות בר. גילינו שהמפגש של יוצאי צבא הסובלים מ-PTSD עם חיות בר מוביל לשיפור בתסמינים הפסיכולוגיים, כמו גם לתחושת חיבור לטבע ולחיות בר, ולהגברת המודעות והדאגה לרווחת בעלי חיים ולנושאי שימור הטבע".

מבחינה איכותנית, המחקר זיהה חמש תמות מרכזיות בחוויית המשתתפים: חיבור ואכפתיות, הרגשה טובה יותר, צמיחה אישית, תובנות על הקשר בין האדם לטבע, והשפעת חיות הבר על חיי היומיום של המשתתפים. משתתפים רבים תיארו תחושה של רוגע. "אני רגוע. אין לי מחשבות מתרוצצות. כשאני עם החיה אני מתמקד באותה חיה", דיווח אחד המשתתפים.

ד"ר פרי הוסיפה כי המשתתפים במחקר דיווחו שהאינטראקציות עם חיות הבר היו משמעותיות במיוחד כאשר החיות עצמן בחרו ליצור קשר עם בני האדם. אחד המשתתפים במחקר הסביר זאת כך: "כי חיות הן פשוט - אי אפשר לשלוט בהן... יש להן רצון חופשי משלהן. יש להן דרך משלהן לחשוב ולעשות דברים, אז אם הן אוהבות אותך... אתה מרגיש מחובר לטבע".

במקרים מסוימים, המשתתפים הזדהו עם החיות. לדוגמה, אחת המשתתפות, בזמן שהאכילה גור סנאי אפור באמצעות מזרק (תחת פיקוח של מטפל שהחזיק את הסנאי, שהיה ידוע כ"נושך"), אמרה: "הוא הכבשה השחורה. הוא כנראה קשור אליי. הוא יפה".

ירידה ניכרת בחרדה

"הממצאים מציעים ששיפור בדיכאון ובתחושת הרווחה עשוי להיות קשור לתחושות הטובות שנוצרות בעקבות האינטראקציות בין האדם לחיות הבר", אמרה ד"ר פרי. "המחקר מלמד שהמפגש בין יוצאי צבא לבין חיות שחוו אף הן אובדן וסבל עשוי לקדם תהליכי ריפוי אצל יוצאי הצבא עצמם. חשיפה וסיוע בטיפול בחיות בר פצועות מעלה גם את המודעות להשפעות של בני אדם על הסביבה ועשויה לחזק את המחויבות לשימור הטבע".

הניתוח הכמותי במחקר הראה ירידה משמעותית ברמות החרדה בכל סוגי המפגשים עם חיות הבר, כאשר השיפור הגדול ביותר נצפה במפגשים בשמורת חיות הבר. המחקר גם זיהה שהתחושות החיוביות הנפוצות ביותר שדווחו על ידי המשתתפים היו רוגע (41.1 אחוז מכלל התחושות המדווחות), התקשרות (32.7 אחוז) ושמחה (26.2 אחוז). כדי לשמר את הקשר שלהם עם הטבע גם לאחר סיום המחקר, המשתתפים קיבלו מתקני האכלה לציפורים להצבה בסביבת מגוריהם.

החוקרים מציינים כי יש צורך במחקר המשך עם מספר גדול יותר של משתתפים כדי לחקור לעומק את היתרונות ההדדיים לבני אדם ולחיות. הם מוסיפים שיהיה מועיל לבחון גם שילוב של התערבויות טיפוליות פורמליות במסגרת המפגש עם חיות הבר.