כוכב הלכת צדק (יופיטר) מתואר לא פעם ככוכב שנמצא בתוך מערכת שמש קטנה משל עצמו. זאת בגלל הירחים הרבים שסובבים סביב ענק הגזים הזה. היום האיחוד האסטרונומי הבינלאומי אישר את גילויים של עוד 10 ירחים לצדק ובכך מספר הירחים של הכוכב עומד על 79. אחד הירחים שהתגלה הוא ירח מוזר המסביר אולי מדוע לכוכב הלכת הענק יש כמות גדולה כזו של ירחים סביבו.
איפה היו כל הירחים עד היום?
אם המספר הגדול של ירחי צדק מפתיע אתכם, אתם נמצאים בחברה טובה. גם העולם המדעי מופתע מהכמות הרבה של לוויינים קטנים הסובבים את הכוכב הענק. אחת מהסיבות שעשרת הירחים התגלו רק לאחרונה נובעת מהעובדה שרובם הם סלעים בגודל של מספר קילומטרים, כך שקשה לטלסקופים לזהות אותם על פני הרקע של ענק הגזים הגדול והמאיר.
רק באמצעות התפתחות הטכנולוגיה ניתן לזהות את גרמי השמיים הקטנים שנעים סביב כוכב צדק. כוח הכבידה של הכוכב הוא כה חזק עד שהוא יכול לשמור על חפצים סביבו במסלול של עד 18.6 מיליון קילומטרים ממנו. נזכיר שהירח שלנו הוא רק במרחק של 239,000 קילומטרים מפני כדור הארץ. במילים אחרות, המשמעות היא שיש הרבה מקום סביב צדק עבור אסטרונומים לבחון ולגלות ירחים כי כוח ההשפעה שלו הוא עצום.
לדברי סקוט שפרד, ממוסד המכון הקרנגי למדע שהוביל את מסע איתור הירחים, "ככל שאנו מתקדמים טכנולוגית, כך אנו יכולים לזהות סלעים קטנים יותר שנעים סביב ענק מרשים כמו צדק".
הירחים האחרונים התגלו על ידי מצלמת 520 מגה פיקסל (להשוואה, במצלמת אייפון יש 12 מגה פיקסל) שהוצמדה לטלסקופ החלל הענקי המוצב במצפה הכוכבים הבינלאומי בצ'ילה בדרום אמריקה. המצלמה הזו לא רק צפופה מאוד מבחינת יכולת קליטת התמונה שלה אלא היא מכוילת במיוחד לזיהוי עצמים חלשים בשמיים.
תמונות מהטלסקופ של מצפה הכוכבים הבינלאומי בצ'ילה // צילום: מכון קרנגי למדע
כיצד התבצע גילוי הירחים
הגילוי של הירחים סביב צדק נעשה על ידי צוות החוקרים של סקוט שפרד במקרה. הצוות היה עסוק בחיפוש עצמים נעים במערכת השמש שלנו, מעבר לפלוטו. אולם כשהטלסקופ סרק את המרחקים הגדולים האלה הוא גם סרק עצמים קרובים או רחוקים יותר, כלומר, כל עצם שנקרה בדרכו.
כך הטלסקופ יכול לזהות כוכבים במרחקים עצומים וגם עצמים באזור שמונת כוכבי הלכת שלנו. כל המידע הזה קיים באותה תמונה, כמובן בגדלים שונים. לאחר הצילום, האסטרונומים עסקו במשך זמן רב בהבנת התמונה ובפירוד בין עצמים רחוקים לקרובים.
לדברי שפרד, "זה כמו שנוסעים ברכב מנקודה א' לנקודה ב'. השלטים על הדרך יחלפו ליד הרכב במהירות ואילו ההרים הרחוקים חולפים לאט יותר, לכן כוכב מאוד מרוחק יהיה איטי בסריקה ואילו אובייקט קרוב שמצוי ליד כוכב הלכת צדק ינוע פחות או יותר במהירות תואמת אליו, והמיקום שלו יהיה בתחום של צדק".
הצוות הצליח להבחין בעשרת הירחים החדשים של הכוכב הענק כבר ב-2017. אבל אחרי ההבחנה הראשונה היה צורך בתצפיות נוספות ובעיבוד המידע כדי לאשר שאלו לא אסטרואידים שנעים בחלל באופן חופשי וגם לא בשביטים המקיפים את מערכת השמש לאורך השנים – אלא בגרמי שמיים שקשורים לצדק.
אם נביט בתמונות שפרסם מכון קרנגי למדע מתוך הצילומים של הטלסקופ אפשר לזהות שהנקודות הלבנות הברורות בתצלום הם כוכבים. אבל אפשר גם לראות ירחים (מסומנים בשני קווים כתומים משני הצדדים) שנעים קצת בין תמונה לתמונה ביחס לכוכבים הגדולים יותר – סימן שמדובר בירח.
ארבעת הירחים הראשונים של צדק – קליסטו, איו, אירופה וגנימד – נצפו כבר על ידי המדען הדגול גלילאו גליליי בשנת 1610. מאז ככול שהטכנולוגיה התקדמה, בעיקר במאה השנים האחרונות, זוהו עצמים נוספים ויש להניח כי עם התקדמות הטכנולוגיה נדע עוד יותר פרטים חדשים אפילו על מערכת השמש שלנו. יש לציין כי לפני כשנה הוכרז על קיומם של שני ירחים חדשים. כעת, לאחר ההכרזה על עשר הירחים הנוספים, לא מן הנמנע שיש עוד ירחים שלא זוהו, לדברי שפרד.
הירחים שסובבים את צדק, הקרובים והרחוקים ממנו // צילום: מכון קרנגי למדע
ירח יוצא דופן
למרות הנוהג לתת שמות לתגליות חדשות, לתשעה ירחים עדיין לא ניתן שם. אולם לאחד מהם ניתן השם Valetudo (היגיאה) וזאת בגלל ייחודו. השם הזה הוא שמה של אלת ההיגיינה והבריאות הרומאית. על פי המיתולוגיה הרומאית, היגיאה היא נינה של יופיטר – הלוא הוא כוכבנו, צדק.
בנקודה זו שפרד גם רמז למחווה לזוגתו לחיים, שלדבריו היא "אדם נקי מאוד". מה שמיוחד בצדק הוא שהירחים הקרובים אליו נעים בתיאום עם הסיבוב על צירו ואילו הירחים המרוחקים נעים בצורה מנוגדת לסיבובו. אולם במקרה של הירח החריג, למרות גודלו הקטן ומרחקו הרב מהכוכב, הוא בכול זאת נע עם סיבוב הכוכב, בניגוד לשכניו.
"מבחינה של משל מדובר על מכונית שנוסעת בכביש המהיר בניגוד לכיוון התנועה. במילים אחרות, סביר שתהיה התנגשות חזיתית בסופו של דבר עם עצם אחר שינוע מולך. יש בעניין הזה רמז חשוב לשאלה מדוע יש לצדק כל כך הרבה ירחים", אמר סקוט שפרד והמשיך, "כנראה שהיה ירח אחד שסבב בניגוד לסיבובו של צדק ובשלב כלשהו התנגש בגרם אחר שנע עם הסיבוב. ההתנגשות בין שני הירחים היתה הרסנית מאוד והיא מה שיצרה את כל הירחים הקטנים. זה משול למצב שיקרה בכביש שבו טרקטור כבד ינוע בניגוד לכיוון התנועה: יתחולל כאוס עצום והתנגשויות רבות עם שברים. זה אולי מסביר מה קרה גם כאן".
עם זאת, עדיין קיימים סימני שאלה רבים ביחס לכלל הירחים, כמו איך הם נראים וממה הם עשויים. החללית של נאס"א, ג'ונו, שמקיפה כיום את צדק, לא מסוגלת לחקור את כלל הירחים. עולם המדע יצטרך בעתיד לתכנן מסע מחקרי נרחב לחקר כלל העצמים הקטנים האלו כדי להבין אותם, לדעת בדיוק מהו גודלם ומאיזה חומרים הם עשויים. ייתכן גם שדווקא בשרידי הכוכבים האלו יש הסבר ומידע חשוב על מערכת השמש. "הירחים החיצוניים האלה," אמר שפרד, "הם כמו השרידים האחרונים של הפלנטות, האובייקטים הראשונים שיצרו את מערכת השמש שלנו".
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו