בצירוף מקרים מרגש, במהלך חג החנוכה, התגלה ביום שישי האחרון בבקעת הירדן ממצא ארכיאולוגי מעניין במיוחד: מטמון מטבעות עתיקים שנטבעו על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, שעמד בראש הממלכה החשמונאית בין השנים 104–76 לפנה"ס.
המלך ינאי היה בנו של יהוחנן הורקנוס, נכדו של שמעון החשמונאי (אחיו של יהודה המכבי) ונינו של מתתיהו, שהרים את נס המרד נגד אנטיוכוס "אפיפנס" הרביעי והאימפריה הסלאוקית. אותו מרד, שפרץ בשנת 167 לפנה"ס, הוביל לטיהור בית המקדש – ולחג החנוכה המציין אירועים אלה. בסופו של דבר, הובילו אירועי המרד להקמת הממלכה היהודית שבראשה עמדה משפחת חשמונאי. ממטבעות שהתגלו בעבר, וגם הפעם, ידוע לנו ששמו העברי היה יהונתן – וקיצורו, ינאי (או בכתיב אחר, "יניי").
החפירות הארכיאולוגיות בבקעת הירדן נערכות בחסות אוניברסיטת חיפה ובהובלת ד"ר שי בר מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטה, ד"ר יואב פרחי וד"ר מיכאל אזבנד. "האתר שבו התגלה המטמון הוא, ככל הנראה, תחנת דרכים, שלא הייתה מוכרת במחקר עד כה, הכוללת מקווה טהרה, בריכת אגירה ומבנים נוספים, על גדות העמק של נחל תרצה, בדרך הראשית העולה אל מבצר הסרטבא (אלכסנדריון), אשר נבנה על ידי המלך ינאי", אמר ד"ר בר.
לדברי ד"ר יואב פרחי, אוצר ביתן קדמן למטבעות במוזיאון ארץ ישראל, נראה במבט ראשון שכל המטבעות במטמון נעשו מאותה תבנית. בצד האחד של התבנית, כוכב בן שמונה קרניים וסביבו הכתובת: "המלך אלכסנדר שנת כה" בארמית. בצידה השני מופיע עוגן וסביבו ביוונית "[מטבע] של המלך אלכסנדר". תבנית זו מתוארכת לשנת 80/79 לפסה"נ. במחקר ידועים רק מטמונים ספורים של אלכסנדר ינאי ונדירים במיוחד כאלה המתגלים בחפירות ארכיאולוגיות מסודרות. מטמון זה הוא גם אחד הגדולים מסוגו שהתגלו בארץ ישראל.
"כל הסטודנטים והחופרים המתנדבים בחפירה התרגשו מאוד למצוא מטמון חשמונאי כזה, ועוד במהלך חג החנוכה, והדבר הוסיף עבורם משמעות מיוחדת לחג, לרבות בימים הקשים העוברים על עמנו בעת הנוכחית. אני מקווה שהמקום יהפוך לאתר קולט קהל, ויתווסף לאתרי הארכאולוגיה והמורשת של ארצנו", אמר ד"ר בר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו