בעירו של גוליית: ממצאי החפירות שמלמדים על הרגלי הטקסים של הפלשתים

התרבות הפלישתית, שפרחה במהלך תקופת הברזל (בסביבות השנים 604-1200 לפני הספירה) השפיעה באופן משמעותי על ההיסטוריה התרבותית, על החקלאות ועל התזונה של דרום הלבנט. יותר מרבע מאה של חפירות מאומצות בתל צפית, המזוהה כגת הפלשתית וכמקום מגוריו של גוליית המקראי, שופכים אור חדש על העולם של תרבות ייחודית זו.

בפרויקט החפירות שהתמקד באזור המקדש בעיר התחתית של גת, צוות מאוניברסיטת בר אילן, בהובלת פרופ' אהרון מאיר (ארכיאולוגיה) ופרופ' אהוד ויס (בוטניקה ארכיאולוגית), חקר את מגוון הצמחים שהיו בשימוש בטקסי הפולחן הפלשתי.

בעוד שהשפעתם מתועדת היטב, פרטי טקסי הפולחן וזיהוי האלים הפלשתיים נשארו אפופים במסתורין לאורך זמן רב. המחקר של ד"ר פרומין ושותפיו בנושא "צמחים בגת המקראית בהקשר לריטואלים דתיים של הפלשתים", שפורסם בכתב העת Scientific Reports, מציג נתונים חדשים וחשובים להבנת הנושא. עם גילוי צמחים במקדשים שנחשפו באתר, החוקרים חשפו מידע חסר תקדים לגבי טקסים, מנהגים דתיים והאמונות של הפלשתים, כמו מרכיבי המזון במקדש שלהם, תזמון הטקסים והצמחים לקישוט.

פרחי שיח אברהם // צילום: ד"ר סימביקה פרומין - אוניברסיטת בר אילן

ד"ר סימביקה פרומין חקרה את השימוש שעשו הפלשתים בצמחים בטקסים הדתיים שלהם, בהנחיית פרופ' ויס. ביחד עם ד"ר עמית דגן, מריה ינוחינה, ופרופ' מאיר, דרך בדיקה מקיפה וניתוח כמותני ואיכותני של מיני הצמחים שנמצאו, הזמנים שבהם נקטפו, הדרך שבה הועלו כקורבן והסמליות שלהם, החוקרים הרכיבו תמונה ברורה יותר של טקסי הפולחן שנהגו במקדש הפלשתי.

ד"ר פרומין, שהובילה את המחקר, אמרה: "אחד הממצאים המשמעותיים ביותר הוא הזיהוי הקדום ביותר של מספר צמחים ים-תיכוניים, כגון שיח אברהם מצוי (Vitex agnus-castus), חרצית עטורה (Glebionis coronaria) ותגית קיצית (Lomelosia argentea) – כולם במרחב טקסי. צמחים אלו מקשרים את הפלשתים לטקסיות ומיתולוגיה הקשורים לאלים יוונים קדמוניים, כמו הרה (אלת הנישואין והלידה), ארטמיס  (אלת הציד), דמטר (אלת החקלאות והתבואה) ואסקלפיוס (אל הרפואה). בנוסף, נוכחות הצמחים עם מרכיבים פסיכואקטיביים במקדשים גילתה את השימוש שנעשה בהם בפעילויות טקסיות. המחקר חשף כי הדת הפלשתית התבססה על הקסם ועל כוחו של הטבע, כמו מי נחלים ועונות השנה, כגורמים המשפיעים על הבריאות והחיים האנושיים".

נוסף על כך, ניתוח הזרעים והפירות במקדשים סיפק תובנות יקרות ערך לגבי תזמון הטקסים: תחילת האביב היה תאריך ריטואלי חשוב לאורך הדורות; בנוסף, התפילות האחרונות במקדשים, וההרס שלהם על ידי חזאל מלך ארם, התרחשו בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו. התזמון העונתי של טקסי הפולחן הפלשתיים מדגיש את הקשר העמוק שלהם לעולמות הטבע ולמחזורי החקלאות.

פירות שיח אברהם שנמצאו בחדר הפנימי של מקדש פלשתי // צילום: ד"ר סימביקה פרומין - אוניברסיטת בר אילן

המחקר הציע גם הקבלה מעניינת בין הפרקטיקות הטקסיות של הפלשתים ובין אלו של תרבויות האיים האגאיים. ריכוז של משקולות לנולי טוויה (שבהם אורגים בדים) בתוך המקדשים הפלשתיים, פעילות הנפוצה בבתי מקדש המשויכים להרה באיים האגאיים, מחזק את ההשערה על הקשר התרבותי בין שני האזורים.

"הממצאים האלה פותחים דלתות חדשות למחקר על האינטראקציות התרבותיות והדתיות בין הפלשתים והאזורים השכנים", אמר פרופ' מאיר, האחראי לחפירות בתל צפית/גת מזה יותר מ-25 שנים, שגם היה שותף לכתיבת המחקר.

ד"ר פרומין סיכמה: "הנתונים החדשים מצביעים על הבנה מושכלת של אנשי הדת במקדשים בשימוש בצמחים המשפיעים על מצב הרוח. שיטות המחקר שהפעלנו במחקר זה עשויות להיות רלוונטיות ביותר לניתוח טקסים עתיקים נוספים, ולחקר ההיסטוריה התרבותית והטקסית של האזור ומעבר לו".