אף ששנת 2020 נמצאת בעיצומה, נראה שעדיין רחוק היום שבו ספורטאים ירגישו בנוח להצהיר על אהבתם לבני אותו מין וייצאו מהארון. אמנם יש ספורטאים שעשו את הצעד האמיץ, במיוחד מעבר לים, ונתנו דוגמה לרבים אך בעולם הכדורגל מסתבר יש עוד שחקנים שעדיין מפחדים להצהיר על היותם הומוסקסואלים. ה'סאן' הבריטי פרסם מכתב אנונימי שקיבל משחקן פרמייר ליג שבו הוא מספר כי הוא פוחד לצאת מהארון בפניו חבריו ובפני התקשורת מהחשש שהדבר ייפגע בו מקצועית.
המכתב המלא של הכדורגלן: "כילד, כל מה שעניין אותי היה להיות כדורגלן. לא עניין אותי שום דבר חוץ מזה. במקום לעשות שיעורי בית, כל דקה פנויה שהייתה לי הוקדשה לכדור. בסוף זה כמובן השתלם. אך גם כעת אני צריך לצבוט את עצמי כאשר אני יוצא לשחק מדי שבוע בפני עשרות אלפי אנשים. למרות זאת, יש משהו אחד שמבדיל אותי מרוב השחקנים בפרמייר ליג. אני גאה. המכתב הזה הינו צעד ענק עבורי אך רק משפחתי וחברים קרובים מאוד יודעים על כך. אני לא מרגיש מוכן לשתף את הקבוצה או המאמן שלי. זה קשה. העברתי את רוב חיי עם האנשים וכאשר אנחנו יוצאים לדשא, אנחנו צוות אחד. אך עדיין משהו בתוכי, לא מאפשר לי להיפתח מולם. אני ממש מקווה שיום אחד, אוכל לעשות זאת.
פעילות פרמייר ליג למען קהילת הלהט"ב // צילום: מתוך טוויטר
ידעתי מגיל 19 שאני הומו. כיצד זה מרגיש לחיות ככה? יום אחר יום, זה יכול להיות סיוט. וזה כמובן משפיע על היכולת המנטלית שלי, יותר ויותר. בכל פעם שהלב שלי אומר לי לצאת מהארון, הראש שלי אומר מדוע לסכן את הכל?! אני בר מזל מספיק על מנת להרוויח משכורת ממש טובה. יש לי רכב נחמד, ארונות מפוצצים בבגדי אופנה ואני יכול להרשות לעצמי לרכוש כל מה שארצה למשפחתי וחבריי. אך הדבר היחיד שחסר לי הוא זוגיות. אני בגיל בו אשמח להיות חלק ממערכת יחסים אך בגלל העבודה שלי להיות בקשר רציני מצריך ממני וכמובן מבן הזוג, אמון ברמה הגבוהה ביותר. כך שנכון לרגע זה, אני נמנע מכל סוג של מערכת יחסים ואני מקווה שיום אחד אוכל לסמוך על מישהו על מנת לספר לו. האמת היא שאני לא חושב שהכדורגל מוכן ששחקן ייצא מחוץ לארון. המשחק יצטרך להשתנות בצורה רדיקלית כדי שארגיש שאוכל לקחת את הצעד הזה.
התאחדות השחקנים טוענת שהם מוכנים לעזור לשחקנים לצאת מהארון ויתנו להם כל סוג של תמיכה, אך הם מחמיצים את הנקודה. אלו אשר מנהלים את המשחק, צריכים לחנך את האוהדים, השחקנים, המאמנים, הסוכנים, בעלי המועדונים, בקיצור את כל מי שמעורב במשחק. הלוואי שיכולתי לחיות את חיי בצורה שונה, אך המציאות היא שיש כל כך הרבה דעות קדומות בכדורגל. אינספור פעמים שמעתי הערות הומופוביות והערות נוספות מאוהדים, אשר לא מכוונים לאף אחד בגדול. מוזר, אך זה לא מפריע לי בזמן משחקים, רק לאחר מכן אני חושב על כל זה. בחודש שעבר זה היה נהדר לראות את תומס ביטי יוצא מהארון. אך האמת היא שכמו אחרים, הוא חיכה לפרישה על מנת לספר לכולם את האמת. כדורגלנים עדיין מפחדים לקחת צעד קדימה ולעשות זאת כאשר הם עדיין משחקים.
אני יודע שיש סיכוי שיגיע היום בו אחליט שאני לא יכול לחיות את חיי יותר בשקר ואפרוש מוקדם משחשבתי על מנת לצאת מהארון. אני כנראה אזרוק לפח כמה שנים טובות בקריירה שלי אך לא ניתן לקנות ראש שקט בכסף. אני לא רוצה לחיות כך יותר..."
