אל היום הזה ממש (שהיה צריך להיות במקור 26 במארס, אך נדחה עקב נגיף הקורונה) כיוונו כל נבחרות אירופה מהדרג הבינוני ומטה. ליגת האומות הבטיחה לארבע כאלה מסלול עקיף ליורו 2020, דרך מפותלת שדרשה מינימום יכולת ומקסימום מזל, והערב הגיע הרגע לחלק את ארבעת הכרטיסים לארבע הנבחרות שידעו להיות שם בזמן הנכון וברגע הנכון.
בעוד בדרגים א', ב' ו־ג' יש שש נבחרות שכבר היו בעבר באליפויות אירופה ובאליפויות עולם - איסלנד, הונגריה, סלובקיה, צפון אירלנד, סקוטלנד וסרביה - דרג ד' עונה במדויק על תוכנית העזרה לנבחרות מוחלשות. גאורגיה וצפון מקדוניה, שתיים שמעולם לא היו קרובות לאליפות אירופה, רחוקות משחק אחד בטביליסי מהשתתפות ביורו 2021.
גוראן פאנדב, הכוכב המקדוני הגדול בכל הזמנים, לא שיער לעצמו שהיום הזה יגיע במהלך חייו הספורטיביים. כבר ב־2011 הוא איים לפרוש מהנבחרת עקב תוצאות רעות ויחס עוין מצד האוהדים, ושנתיים אחר כך כבר הפך את האיום למעשים.
בסיום קמפיין מוקדמות גביע העולם ב־2014, כשהנבחרת שלו סיימה אחרונה במוקדמות, פאנדב מאס בנבחרת. "אנחנו חיים באשליות למרות שהמציאות שלנו פטאלית", אמר אז, "אין לנו אפילו את ה־כ' בכדורגל, ועדיין אנחנו רוצים להעפיל לכל טורניר גדול".
.jpg)
פאנדב, אז בן 30 ושחקנה של נאפולי, ביקר בחריפות את ההתאחדות ואת התנהלותה. הוא יצא נגד האוהדים ונגד המנהל המקצועי פטאר מילושבסקי, ונדמה היה שתם העידן שלו בנבחרת. ובאמת, במשך כשלוש שנים פאנדב נעדר ממשחקי מקדוניה, עד שהגרלת יורו 2018 סידרה לנבחרת שלו מפגשים מול איטליה. היה זה הרצון לשחק מול המדינה שבה התפתח שגרם לפאנדב לחזור ללבוש את חולצת הנבחרת.
פאנדב היה בן 18 כשהגיע לאיטליה. הוא נרכש על ידי אינטר, ורק אחרי עונות השאלה בספציה ובאנקונה הגיע ללאציו, משם בחזרה לאינטר ואז לנאפולי ולקבוצתו הנוכחית גנואה.
מלבד עונה אחת בגלאטסראיי הטורקית, המקדוני בן ה־37 העביר את כל הקריירה בארץ המגף. פאנדב לא רק היה שם - הוא גם שיחק, הבקיע, זכה בתארים והרוויח ביושר תדמית של תופעת טבע, של שחקן שנדמה שנמצא בסביבה מאז ומעולם.
מלבד תומאס מולר, פאנדב הוא השחקן היחיד שפתח בגמר ליגת האלופות ב־2010 בין קבוצתו אינטר לבאיירן מינכן ושעדיין לא פרש ממשחק (אריאן רובן פרש וחזר).
למרות המראה הבוגר והראש המקריח, החלוץ המקדוני הוא לא רק היחיד ממדינתו שזכה בגביע של ליגת האלופות, הוא גם פעיל וחיוני עבור גנואה כפי שהיה לפני עשור בקבוצה ההיסטורית של מוריניו.
העונה יש לו שער אחד, בעונה שעברה היו לו תשעה כאלה. בנבחרת המעמד שלו גבוה בהרבה. פאנדב הוא מלך ההופעות של מקדוניה בכל הזמנים (113) ומלך שעריה ההיסטורי, עם 35 שערים. הוא ליווה את הנבחרת במוקדמות יורו ומונדיאל, בליגת האומות ובמשחקי הכנה. הוא עבר איתה כמעט הכל, כי הערב מגיע הרגע הגדול מכולם.
"המשחק הכי חשוב שלי"
"יותר מ־19 שנים שאני לובש את החולצה הזאת", פתח השבוע פאנדב פוסט שהקדיש למפגש ההיסטורי מול גאורגיה, "חוויתי הפסדים, ניצחונות, שמחות והשפלות. עברתי דברים רעים וטובים איתך, מקדוניה, ויש לי עוד צעד אחד כדי להגשים את החלום שלי, של החברים שלי, של האומה הזאת. תחי מקדוניה!"
נוסף על כך, בראיון שפורסם באתר ההתאחדות המקדונית הכריז פאנדב: "שיחקתי מאות משחקים - זה הכי חשוב בחיים שלי". לא היה חסר הרבה שכל הטקסט הזה של פאנדב היה אחר לגמרי. התפרצות הקורונה באיטליה הובילה להגבלות תנועה חמורות, ובין המקורקעים היו גם שחקני גנואה ובהם החלוץ המקדוני.
עד לפני שלושה ימים הדיווחים היו שפאנדב לא יוכל לקחת חלק במשחק, אבל שום כוח בעולם לא היה מונע את זה ממנו.
"אם יש מישהו שמגיע לו לשחק זה פאנדב", אמר אמש מאמנו איגור אנגלובסקי, "הוא אייקון הכדורגל שלנו, השחקן הכי טוב, אני רק רוצה להגיד לו תודה על הכל".
בין השאר, על כך שמאז שהקפטן הצטרף למחנה הנבחרת, הוא מנסה להעלות את הביטחון שאפשר לעשות את זה. צפון מקדוניה וגאורגיה נפגשו לאחרונה פעמיים בליגת האומות ונפרדו ב־1:1, אבל החלוץ המנוסה יודע שהערב יהיה סיפור אחר לגמרי. "משחק מסוג זה לא מוכרע על ידי טקטיקה, אלא על ידי הרעב לניצחון", הדגיש פאנדב, ועושה רושם שנכון לרגע זה אין רעב ממנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו