כדי להשלים הערב מול פ.ס.ז' מהפך שיאלץ את המילונאים הקטלאנים לעדכן את הערך "רמונטדה", צריכה הערב ברצלונה שני דברים: נס, ולעצור את קיליאן אמבפה. בהנחה שניסים לא קורים בכל יום, וספק אם הם יכולים לקרות בכל ארבע שנים ויומיים, נשארת הקבוצה של רונאלד קומאן עם המשימה שבה נכשלה לפני שלושה שבועות.
אפילו שניימאר ואנחל די מאריה לא היו על הדשא בקאמפ נואו, ההגנה של ברצלונה קרסה מול הכוכב הצרפתי, שסיים את המשחק עם שלושער מרהיב. אמבפה לא רק לקח איתו את כדור המשחק הביתה למזכרת, אלא גם תמונה: זאת של ג'רארד פיקה מנסה לתפוס אותו בחולצה ללא הצלחה.
התמונה הזאת, שכבר הפכה איקונית, מספרת יותר על חלוץ פ.ס.ז' מאשר על בלם ברצלונה. היא מגלמת את הדבר שמבדיל את אמבפה מהשאר, את התכונה הכי בולטת שלו, האלמנט שמקנה לו יתרון גדול כמעט על כל שחקן הגנה בעולם: מהירות.
אז נכון, פיקה הוא לא הבלם המהיר בעולם והוא בדיוק חזר מפציעה היישר למשחק הקריטי, אך התמונה הזאת הציגה במידה רבה את המקום שאליו הולך המשחק. הדור הישן, במקרה הזה בלם בארסה בן ה־34, אינו מסוגל לעמוד בקצב של הדור החדש, שאותו מייצג בצורה נאמנה ביותר אמבפה. כי היום, הרבה יותר מבעבר, הכדורגלנים הם גם אתלטים ברמות הגבוהות ביותר. חזקים, זריזים, בעלי כושר גופני פנומנלי ומהירים.
"הוא לא נורמלי"
שבוע וחצי לפני השלושער מול בארסה, אמבפה כבש מול מארסיי שער שהבליט את המהירות המהפנטת שלו. לאחר כדור קרן של היריבה הוא יצא לספרינט שהסתיים עם גול בצד השני, ריצה של 99 מטרים במהירות שיא של 36 קמ"ש. הכל היה מתוזמן לעילא - המיקום שלו בזמן הקרן, המסלול שבו בחר, והרגע שבו האיץ כדי לא להיכנס לנבדל.
זו כמובן לא היתה הפעם הראשונה שהוא עושה את זה. ב־2017, בתוספת הזמן מול ליל, אמבפה לקח כדור בצד אחד של המגרש וסיים אותו בצד השני, למרות שבדרך כמה רגליים ניסו לקצץ אותו. 60 מטרים ריצה, שוב ב־36 קמ"ש. שנה אחר כך, במונדיאל ברוסיה, הוא השאיר לארגנטינה אבק כשהגיע ל־37.4 קמ"ש וקיבל מחבריו את הכינוי "מר 37". בסיום אותו משחק צפה הוגו לוריס את העתיד כשאמר: "הוא יכול להרוג קבוצות עם המהירות שלו".
ב־2019, כשהשמיד את האקסית מונאקו עם שלושער, אמבפה כבר האיץ למהירות שיא של 38 קמ"ש. בשלב הזה החלו ההשוואות לשיאן העולם ב־100 מטרים יוסיין בולט, שאת שיאו ב־2009 קבע במהירות ממוצעת של 37.5 קמ"ש אשר בשיאה הגיעה ל־44.5 קמ"ש.
פוצ'טינו וקומאן. ערב גורלי לשני המאמנים // צילום: GettyImages
אמבפה עדיין לא האיש המהיר בעולם, אבל לפי הנתונים הוא הכדורגלן המהיר ביותר. סטפן כריסטיאן הצרפתי, אלוף אירופה לשעבר ב־110 מטר משוכות, ניסה להסביר לפני כמה שנים ל"ל'אקיפ" מה הופך אותו לכזה. "הוא רץ כמו ספרינטר", אמר מי שקבע בשיאו 13.20 שניות, "העקב שלו לא עובר את קו הברך והרגליים שלו כמעט לא נוגעות בקרקע. עם השנים הוא יפתח עוד שרירים והצעד הראשון שלו ישתפר עוד יותר".
סוון בוטמן, בלם ליל ששמר על אמבפה ב־0:0 בין הקבוצות בדצמבר, הבהיר שצריך להיות בקרבתו כדי להבין במה מדובר: "אני מבטיח לכם - הוא לא רק נראה מהיר בטלוויזיה", אמר ההולנדי, "אני שחקן מהיר, אבל בחיים לא ראיתי דבר כזה. הוא לא נורמלי".
מהירות כמו של אמבפה היא נכס, זה ברור, אך כמו כל נכס צריך לדעת להשתמש בה. מאז שהגיע לפריז, מאוריסיו פוצ'טינו עושה בדיוק את זה ומציב את הכוכב שלו באגפים, לרוב בצד ימין, כדי שיהיה לו שטח ומסלול להאיץ בו. מתוך 25 השערים שכבש העונה הכוכב בן ה־22 בכל המסגרות, 11 הגיעו בחודש וחצי שעברו מאז שמונה לתפקיד המאמן הארגנטינאי.
בהיעדרו של ניימאר, אמבפה זוכה להרבה יותר חופש פעולה מקדימה. הוא הכתובת הראשונה והעיקרית של חבריו לקבוצה, והקבוצות שמנגד לא מצליחות להסתדר איתו. הערב הוא שוב פוגש את ברצלונה, שהפעם חייבת לעשות דברים מהר, וכידוע - במהירות אין היום מישהו שיכול להתמודד עם אמבפה.
