בית המלון שבו שכנתי בימים האחרונים, "קראון פלאזה סיטי סנטר" בברלין, עובד בשותפות עם ההתאחדות האנגלית. זה אומר שמגיעים לפה אוהדים בחבילות מסבסדות, משתכנים פה עובדי התאחדות וכבר בשעות שלפני המשחק היה בבר של בית המלון קרנבל גדול.
כשיצאתי למשחק האווירה פה עדיין הייתה בשיאה. כשחזרתי בערך שמונה שעות לאחר מכן ב-1 וחצי בלילה שעון ברלין, האוהדים האנגלים ישבו שם, שתו עדיין בירות, אבל הפנים שלהם שידרו כאב. כאב גדול.
הנבחרת שלהם שלא זכתה בתואר כבר 58 שנה קרסה שוב ברגע האמת, שלוש שנים לאחר ההפסד בגמר הקודם בוומבלי ותשלח אותם הבוקר חפויי ראש חזרה ללונדון, מנצ'סטר ועוד ערים ברחבי אנגליה בטיסות די קצרות אבל מייאשות.
אנגליה לא סיפקה את הסחורה בטורניר הזה, היא הייתה רחוקה ממה שציפו ממנה ואת מרבית תשומת הלב גם במהלך האליפות וגם הבוקר יקבל המאמן גארת' סאות'גייט. כנראה שבצדק, אבל אם רגע אדבר מנקודת המבט האישית שלי, כאחד שישב אתמול בחדר מסיבות העיתונאים באצטדיון האדיר בברלין, אני חייב לומר שליבי יצא אליו.
אנחנו כמובן לא מכירים את סאותג'ייט באופן אישי, אבל מהצורה שבה הוא מדבר, מהעובדה שברור כי השחקנים שלו אוהבים אותו, הוא נראה בנאדם טוב. טוב מאוד אפילו. הוא מהאנשים שאתה רואה על הפנים שלהם שהם בני זוג טובים, אבות טובים, וכואב לראות אותו ככה, יושב מול עדר של עיתונאים, מנסה למצוא את המילים שבפנים מתחולל אצלו הוריקן.
"זה לא נעים להיות פה במצב הזה, כואב להפסיד שוב גמר", הוא אמר שכשברור שאם לא היה רוצה להראות חוזק, גם היו יורדות לו דמעות. סאותג'ייט אולי לא יישאר בנבחרת אנגליה אחרי הטורניר הזה, אבל על הדרך שהוא עשה בשמונה השנים האחרונות עם נבחרת שלושת האריות צריך להוריד בפניו את הכובע. בעיקר על זה שהוא עמד באחד התפקידים הקשים ביותר להתמודדות ונשאר בן אדם.
ניצחונות והפסדים באים אחרי, לא משנה כמה קשה להכיל אותם. "אני לא כועס עליו", אמר לי גרי, שישב בבית המלון עם בנו בן ה-20, "כאוהד, אתה רוצה שהאנשים שמשחקים בשבילך יתנו את הכל ואי אפשר לומר שגארת' לא נתן את כל מה שהוא יכול. אולי הוא לא מאמן מספיק טוב, אבל כעס אין לי, אני כואב בשבילו, בשבילי ובשביל כולנו", והצביע על יתר האנשים בבר, שניסו לשכוח מהצרות שלהם עם עוד כמה בירות.
האדם הנוסף שכמובן היה במוקד לצערו בגלל עוד הפסד של תואר הוא הארי קיין. אולי השחקן הכי מעורר רחמים בכדורגל העולמי. "להפסיד בגמר זה הכי קשוח שיכול להיות", סיכם החלוץ שרשם רק נגיעה אחת ברחבת היריבה בשני הגמרים מול איטליה ואתמול. "הצלחנו לחזור למשחק אבל לא ניצלנו את המומנטום בכדי להכריע ולא הצלחנו לשמור על הכדור ונענשנו".
האוהדים האנגלים כמובן גם ריחמו על הקפטן שלהם. "כנראה שהוא יצטרך לא מעט פסיכולוגים בתקופה הקרובה, בטח אחרי מה שקרה לו העונה עם באיירן מינכן שגם איתה הוא לא זכה בכלום למרות שהוא הגיע אליה אחרי 10 אליפויות", אמר לי עוד בחור שישב שפוף בבר בבית המלון, "אבל הוא חייב להישאר כדי לתת תקווה ליתר הבחורים הצעירים שנמצאים בסגל וכמוהו גם הפסידו שני גמרים, דקלן, בוקאיו ועוד. מה שטוב בכדורגל שתמיד יש עוד הזדמנות".
אגב קיין התייחס גם הוא לעתידו של סאות'גייט ואמר: "כבר הבהרנו כמה אנחנו אוהבים אותו, אבל זו ההחלטה שלו, עכשיו זה לא הזמן לדון בכך". את אותו הדבר בדיוק אמר גם סאות'גייט עצמו במסיבת העיתונאים. נראה שלא משנה איזו החלטה תתקבל, היא תהיה מפתיעה, בטח כשעכשיו הספירה לאחור לקראת המונדיאל בארה"ב, מקסיקו וקנדה החלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו