נבחרת ספרד עשתה אתמול (ראשון) צדק. היא גרמה לחובבי הכדורגל להאמין שלפעמים יש מגיע בכדורגל, ניצחה 1:2 את אנגליה בגמר היורו והוכתרה לאלופת אירופה בפעם הרביעית בתולדותיה.
היא ניצחה את כל שבעת משחקיה, והציגה לראווה את שחקן הטורניר (רודרי), את השחקן הצעיר של הטורניר (לאמין ימאל), את השחקן המצטיין במשחק הגמר (ניקו וויליאמס), את מלך השערים (דני אולמו) ואת מאמן הטורניר (לואיס דה לה פואנטה).
היא הייתה הקבוצה הכי ראויה, הכי יפה בדגש על "קבוצה", שבאה לעבוד קשה ולא עשתה בשום שלב פוזות, לא לפני הטורניר, לא במהלכו וגם לא אחריו. זה משהו שרואים בדברים הקטנים. בכך שהחברים של אלברו מוראטה הקפטן חיכו על במת המדליות כמו ילדים טובים ונתנו לו את החופש להרים את הגביע בלי הפרעות, כשהוא מסמן להם עם היד "חברה, תתעוררו, זכינו כרגע בגביע", זה בא לידי ביטוי במסיבת העיתונאים של המאמן שלהם, שלא הופרעה עם שמפניות באוויר וחליפות רטובות. הכל בקלאס. שונה ממה שהתרגלנו, גם מהספרדים עצמם.
הדבר היפה ביותר הוא שאף אחד, כולל לא מעט ספרדים לא חשבו שככה יסתיים החודש הזה. "האנשים בספרד מודעים לכך שהנבחרת שלנו לא פייבוריטית ואין לנו את הכוכבים שהיו לנו בעבר. יש לנו שחקנים צעירים בלי ניסיון, יש לנו בעיה גדולה בעמדת החלוץ המרכזי, כאשר אלברו מוראטה הוא החלוץ 9 הבכיר וגם הוא מגיע אחרי עונה שהתחילה טוב ובהמשך הידרדרה", אמר לי לפני הטורניר טוני חואנמארטי, כתב בכיר ב"Diario SPORT".
אבל לשמחתו ולשמחת מיליוני ספרדים כבר במשחק הראשון של הטורניר מול קרואטיה שנגמר ב-0:3 חלק, הבנו שיש פה חבורה מגובשת, כשרונית שבאה לטרוף ובעיקר לשחק את הכדורגל שהיא יודעת. שמח, פשוט, כמו שכדורגל צריך להיות.
כשניקו וויליאמס הגיע למסיבת העיתונאים לאחר המשחק כמצטיין בגמר הוא כמובן דיבר על כך שהוא שמח מאוד מההופעות שלו, שהוא מקווה שעכשיו הוא יהיה מוכר גם במקומות שבהם לא היה מוכר לפני, פרגן לחברו הטוב יאמין למאל, אבל הדבר החשוב ביותר שהוא אמר לאחד העיתונאים, זה שהוא שמח שהוא כבחור כהה עור שהוריו סבלו בלי סוף כדי להגיע לספרד, יכול עכשיו לחבר את החברה הספרדית כולה, שיודעת לא פעם גזענות, גם בתחום הכדורגל.
הכדורגל הספרדי התעסק בשנה האחרונה בשערוריות מחוץ למגרש הרבה יותר מאשר בדברים שקרו על כר הדשא. הבעיות החלו בשערוריית ההטרדות המיניות של הנשיא לשעבר של התאחדות הכדורגל הספרדית, לואיס רוביאלס. לאחר מכן התברר שהוא מואשם גם בשחיתות, ושגם יורשו המיועד, פדרו רושה, הואשם בהאשמות דומות, אבל ספרד היא אימפריה בשביל לשקוע בגלל בעיות כאלה ואחרות.
יש לזכייה הזו של ספרד הרבה מאוד סיפורים אדירים. בין היתר אפשר לשים את האצבע על מארק קוקורייה, שחקן שאף אחד לא הבין למה מקבל עדיפות על אלכס גרימלדו שרשם עונה פסיכית בבאייר לברקוזן, אבל החזיר על המגרש. לאחר המשחק היה חשוב לו לעקוץ את גארי נוויל שאמר לפני הטורניר שעם מגן כמוהו אין לספרד סיכוי לזכות בטורניר ברשתות החברתיות. הוא חיכה לו בפינה כפי שהוא חיכה לכל שחקני הכנף שפגש במהלך הטורניר ושיתק אותם כפי שעשה אתמול לבוקאיו סאקה.
הגיבור של המשחק עבור הספרדים ועוד שחקן שמסמן כמה הספרד הזו מיוחדת הוא מיקל אויאסרבאל. שחקן הכנף והסמל של ריאל סוסיאדד הבקיע העונה 9 שערים ב-33 שערים ובמשך שנים הוא שומע שהוא יכל להוציא מהקריירה שלו עד גיל 27 הרבה יותר, שבגלל שהוא לא עובד מספיק חזק הוא לא יצא לפרמייר ליג או לאחת הגדולות בלה ליגה. אבל הוא שתק, הוא תמיד אמר שהוא נשאר בחבל הבאסקים כי הוא אוהב את מועדון נעוריו.
ב-2022 הוא קרע את הרצועה הצולבת כשרופאים אמרו לו שייתכן ולא יחזור לשחק שוב כדורגל בגלל סיבוכים כאלה ואחרים. אתמול הוא הפך לקדוש בכל בית בספרד. "השחקן האחרון שהייתי חושב שיבקיע עבורנו שער ניצחון בגמר הוא מיקל", אמר לי חואן ברכבת חזרה מהאצטדיון לבית המלון, "אבל כנראה שזה מה שמיוחד בנבחרת הזו, שום דבר בה לא צפוי".
היום השחקנים הספרדים יגיעו למדריד ליממה ארוכה של חגיגות. חגיגות שמגיעות להם. לא תמיד יש מגיע בכדורגל, אבל טוב שזה קורה מדי פעם. להוכיח לנו שיש על מי להישען.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו