את מרבית תשומת הלב בבית ג' ביורו 2024 מקבלת כמובן נבחרת אנגליה. היא סומנה כפייבורטית לזכייה, היא על הנייר הכי טובה, והיכולת שלה בשני המשחקים הראשונים הובילו ללא מעט ביקורות כלפיה. הערב (שלישי, 22:00, כאן 11) היא תפגוש את סלובניה הצנועה וכפי שזה נראה, האחרונה לא חוששת מהחבורה של גארת' סאותג'ייט.
פגשתי בקלן הבוקר את דומאן, ג'אקוב, דויד ובלאש, בני 26, 24, 24 ו-19 בהתאמה. חברים ממשחקי הכדורגל אליהם הם הולכים כל שבו. הם אוהדי מאריבור ובלטינצי הקטנה. "אנגליה לא מפחידה אותנו, אני חושב שננצח 1:2" אמר לי הצעיר שבחבורה דויד. "הם לא משחקים טוב ואנחנו יכולים לנצח כל קבוצה, גם אם קוראים לה אנגליה".
כששאלתי על מי הם הכי בונים הם כמובן הצביעו על החלוץ הצעיר שמבוקש בלא מעט מועדונים באירופה - בנג'מין ששקו. שאלתי אם יש סיכוי שיום אחד יהיה להם כדורגלן ברמה של לוקה דונצ'יץ' בכדורסל והם אמרו שששקו יכול להיות כוכב גדול מאוד אבל לא דונצ'יץ', שלא מעט אוהדים סלובנים פה מסתובבים עם חולצה שלו.
דבר מדהים היה כששאלתי את חבורת הצעירים אם הם מכירים את מיודענו וחלוץ הפועל תל אביב בעבר - סבסטיאן סימרוטיץ'. "אתה צוחק?", אמר לי דומאן זקן השבט, "הוא אגדה בסלובניה. היום כבר פחות רואים אותו אבל גם ילדים כמונו שלא ראו אותו משחק יודעים מי הוא". כששאלתי אם גם מילאן אוסטרץ הוא שם דבר, הם אמרו שהרבה פחות. אפשר להבין.
גם החבורה השנייה שפגשתי כמובן חייכה כשאמרתי שאני מישראל ויש לי סימפטיה לסימרוטיץ'. "סבסטיאן הוא דבר גדול אצלנו, הוא לא זלאטקו זאהוביץ' אבל הוא אגדה", אומר לי מיראן. גם אותם שאלתי אם הם אופטימיים להיום והם אמרו שהם תמיד אופטימיים.
שניים מהחבורה, אבא (רוברט) ובן נולדו בגרמניה אבל השורשים וההורים של האב מסלובניה, והשאר גם עשו את הדרך ממאריבור. בזמן שאני מדבר איתם הם שומעים סלובנים אחרים שרים וקופצים לידי, כשאחד מהם תופס אותי ביד שאני אקפוץ גם. כששאלתי למה הם בלי בירה, הם אמרו לי "אנחנו לא חיות כמו האנגלים". נראה כמה זמן ההתנזרות הזו תחזיק מעמד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו