בשנים האחרונות לא מעט ספורטאים בכירים מדברים בגלוי על הבעיות הנפשיות מהן הם סובלים, ועושים זאת כשהקריירה שלהם עדיין בשיאה, סימון ביילס היא אחת הדוגמאות המוכרות, אך גם קווין לאב וריקי רוביו מה-NBA והטניסאית נאומי אוסקה חשפו בשנים האחרונות את שעובר עליהם.
אך עד לפני כמה שנים זה לא היה דבר נהוג, כך סיפר אגדת נבחרת צרפת תיירי הנרי בראיון לתוכנית The Diary Of A CEO של איש העסקים הבריטי סטיבן בארטלט: "לאורך הקריירה שלי כנראה הייתי בדיכאון. האם ידעתי את זה? לא. האם עשיתי משהו בנידון? ברור שלא. אבל הסתגלתי בצורה מסוימת. שיקרתי הרבה מאוד זמן כי החברה לא הייתה מוכנה לשמוע מה יש לי להגיד".
הנרי המשיך וסיפר על הסיבות שהובילו למשבר: "אבא שלי ביקר אותי כל הילדות, ובמהלך הקריירה שלי הייתי עסוק בעיקר בלרצות אחרים, זה כמו ללבוש גלימה, לכסות את עצמך. פעם כשהייתי בן 15 וכבר היה אפשר לראות שאני טוב. ניצחנו 6-0 איזה קבוצת ילדים וכבשתי שישה שערים. הכרתי כבר את אבא שלי, יכולתי לדעת אם האיש שמח או לא. הגענו לרכב, יש דממה. שאלתי את עצמי אם לדבר. הוא פתח בשיחה ושאל 'אתה מאושר?' אני עניתי שכן והוא אמר: 'אבל אתה לא צריך להיות. פספסת את המסירה ההיא שם ואת השער ההוא שם'. בסוף הנסיעה אמא שלי שאלה אותי אם הפסדתי מרוב שהפנים שלי היו למטה".
"הכל התפוצץ אצלי בזמן הקורונה" המשיך הנרי: "הייתי במונטריאול ולא יכולתי לראות את הילדים שלי, אני לא צריך להסביר כמה זה קשה. התחלתי לבכות כל יום בלי שידעתי את הסיבה. ניסיתי להיות כל הזמן עסוק והקורונה עצרה את זה. אנחנו נוטים "לרוץ" במקום לדבר על הבעיות הנפשיות שלנו. זה מה שאנחנו עושים כל הזמן".
