אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, לאו מסי יזכה מחר (שני) בכדור הזהב בפעם השמינית בקריירה. ההדלפות מפריז, שם ייערך טקס הגאלה, ומסביבתו של מסי, רצות כבר למעלה משבוע.
זו תהיה הפעם הראשונה ששחקן שלא משחק באירופה בעת ההכרזה יזכה בתואר האישי היוקרתי ביותר בכדורגל העולמי. אבל עם כל הכבוד לכך שמסי משחק בחודשים האחרונים באינטר מיאמי, זוהי אנקדוטה. שכן את כדור הזהב הוא יקבל בשל אותו חודש בלתי נשכח בקטאר בשלהי 2022.
אבל זה לא כל כך פשוט. ועובדה, יש לא מעט ויכוחים בקרב פרשנים ואוהדים האם למסי מגיע לזכות בתואר בגלל חודש אחד בלבד במהלך 12 החודשים האחרונים. נכון, הוא היה הכוכב הבלתי מעורער בזכייה של ארגנטינה במונדיאל, אבל בשאר חודשי השנה היו שחקנים טובים ממנו.
ארלינג הולאנד למשל סיים את העונה שעברה עם 52 שערים ב-53 משחקים והוליך את מנצ'סטר סיטי לזכייה בטרבל: אליפות, גביע וליגת אלופות. הולאנד הצטיין לאורך כל העונה (למעט חודש המונדיאל, שכן נורבגיה לא השתתפה בטורניר).
קיליאן אמבפה הבקיע 41 שערים ב-43 משחקים במדי פסז', ובמונדיאל הוכתר כמלך השערים עם 8 שערים ב-7 משחקים, כולל שלושער בגמר – הראשון שעושה זאת מאז ג'ף הרסט ב-1966.
ובכן, מדוע כדור הזהב מגיע למסי יותר מאשר להולאנד או לאמבפה?
לפני הכל צריך לומר, לא מדובר במדע מדויק. צוות המצביעים, העיתונאים מכל העולם (כולל כותב שורות אלו), המאמנים והקפטנים של הנבחרות הלאומיות, מדרגים את חמשת הטובים ביותר של עונת 2022-23 על פי דעתם האישית. והדעה הזו נקבעת על פי כמה משתנים.
**
"פראנס פוטבול", המגזין הצרפתי שיזם את הענקת הפרס כבר ב-1956, הדגיש בהנחיות שלו כי הבחירה צריכה להיקבע על פי שלושה מדדים: 1. ביצועים אישיים, החלטיות ורושם כללי. 2. ביצועים קולקטיביים והיסטוריה אישית, 3. קלאסה ומשחק הוגן.
אם בקשר למדד הראשון או השלישי ניתן להתווכח, לפחות בכל מה שקשור למדד השני, מסי נמצא הרבה מעל כל שחקן אחר.
ועניין אחר שחייבים להתייחס אליו, והוא בעצם המשמעותי ביותר: המונדיאל הוא טורניר הכדורגל החשוב ביותר והיוקרתי ביותר בעולם. שום תואר אישי או קבוצתי בו זכה מסי במהלך הקריירה הארוכה והמפוארת שלו, לא משתווה לזכייה בגביע העולם.
באליפות ואפילו בליגת האלופות אפשר לזכות בכל שנה מחדש. במונדיאל אפשר לזכות רק פעם בארבע שנים. ומסי, שנכשל בארבעה מונדיאלים רצופים, עשה זאת בניסיון החמישי במה שהיה (כנראה) האחרון שלו. וזו הסיבה שכאשר הגיע הפנדל המכריע בגמר, אמרתי את המילים: "גונסלו מונטייל, בועט לעבר הנצח".
תיירי הנרי, שהספיק לשתף פעולה עם מסי בברצלונה, אמר בשבוע שעבר: "הרבה אנשים יכולים להתווכח, אבל מבחינתי ברגע שמסי זכה במונדיאל, כולל צמד שהבקיע בגמר, כדור הזהב מגיע לו. לי כצרפתי קשה לומר זאת כי התאכזבתי מהתוצאה בגמר, אבל אף אחד לא יכול להגיד שהתואר לא הגיע לו".
מי שהייתה לו בעיה מסוימת להביע דעה בנושא הוא פפ גווארדיולה. הוא היה מאמנו של מסי בברצלונה ותמיד אמר שהוא השחקן הגדול בהיסטוריה. מצד שני ארלינג הולאנד הוא הכוכב של הקבוצה הנוכחית שלו, מנצ'סטר סיטי, והוא חייב לפרגן לו.
כשפפ נשאל בנושא בשבוע שעבר הייתה לו תשובה מקורית: "תמיד אמרתי שאת כדור הזהב צריך לחלק לשתי קטגוריות: האחד למסי ולאחר מכן עוד אחד להולאנד. סיטי זכתה בטרבל, ארלינג הבקיע מיליון שערים. העונה הכי גרועה של מסי היא הטובה ביותר לכל יתר השחקנים. שניהם ראויים לתואר. האמת שהייתי רוצה שארלינג יזכה כי הוא עזר לנו לזכות בכל התארים. אבל מסי זכה במונדיאל".
ב-15 השנים האחרונות מסי וכריסטיאנו רונאלדו זכו 12 פעמים בתואר. רק לוקה מודריץ' ב-2018 וקארים בנזמה בשנה שעברה קטעו את הרצף של השניים.
הזכייה הצפויה של מסי בפעם השמינית תציב אותו בפער משמעותי לעומת כריסטיאנו (5:8), ובכך יסתיים כנראה סופית הדיון לגבי מיהו הגדול בכל הזמנים.
אגב, הקולות שנשמעים ביומיים האחרונים לטובתו של ג'וד בלינגהאם, במיוחד אחרי הצמד של האנגלי בן ה-20 בקלאסיקו, הגיעו מאוחר מדי. הדדליין להצבעה היה בדיוק לפני חודש.
בלינגהאם יתנחם ככל הנראה בתואר השחקן הצעיר של השנה, אחד מהתארים הנוספים שיחולקו הערב חוץ מכדור הזהב לגברים. ייבחר שוער השנה ויוענק גם כדור הזהב לנשים, בו תזכה בוודאות אייטנה בונמאטי, הקשרית של אלופת אירופה ברצלונה ושל אלופת העולם נבחרת ספרד, שנבחרה לשחקנית המצטיינת של מונדיאל הנשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו