מיליוני ארגנטינאים ממשיכים לחגוג את הזכייה של נבחרתם במונדיאל, אך אם אתם מחפשים את הזוכים בבוננזה הכלכלית המתלווה לאירוע הכדורגל הגדול בעולם, חפשו אותם הרחק מהרחובות ההומים של בואנוס איירס.
הטורניר בקטאר סימל את המעבר הסופי אל עידן הכסף הגדול בכדורגל הנבחרות. רף ההוצאות שהציבה אמירות הנפט והגז ישפיע על כל הטורנירים הגדולים בעתיד הנראה לעין. התאחדות הכדורגל הבינלאומית תתקשה להפקיד את אירוח התחרויות הבאות בידי מדינות שאינן מסוגלות לשפוך הון בלי חשבון.
אז מה נשאר למועמדות הרזות יותר, שפרוטה אמנם מצויה בכיסיהן, אך הן יודעות שהפרוטה לא תספיק? רק להצטרף אל המדינות העשירות, כפי שעשו יוון ומצרים, שבחרו להגיש הצעה משותפת עם ערב הסעודית לאירוח מונדיאל 2030. זה מה שיקרה מעכשיו ואילך: למועמדות בלי גב כלכלי חסר מעצורים - לא יהיה סיכוי.
גם המפרסמים לא יסכימו לחזור לקונספט של טורניר צנוע. כל שרשרת ההוצאות שקשורות במונדיאל התנפחה: נותני החסות משלמים יותר, בתי המלון ובתי ההסעדה גובים יותר (זאת הסיבה האמיתי לאי הגעה של אירופאים מחושבים וחסכנים לקטאר), ורף הכניסה אל המועדון של המרוויחים מהמונדיאל רק עולה.
אלה שכן נכנסים אליו לא צריכים להתלונן. על פי ההערכות, כל המעורבים בארגון הטורניר האחרון עשו קופה נאה, וסביר שאת הרווחים המדויקים של אחדים מהם כנראה לא נדע לעולם.
הפורמט השתנה
אפילו המועדונים, שלכאורה אינם קשורים לתחרות בין הנבחרות הלאומיות, יוכלו לשלוח את ידיהם אל העוגה. על פי תוכנית ייעודית של פיפ"א, 416 מועדונים מ־63 מדינות יוכלו לבקש פיצוי מיוחד בשיעור של 10,000 דולר לכל יום ששחקן כלשהו מהמועדון שיחק בנבחרת במהלך המונדיאל או במשחקי העלייה אליו.
הפיצויים יסתכמו ב־209 מיליון דולר, סכום צנוע במושגים של התחרות שנערכה בקטאר.מי שקצת פחות דוגלים בערכי הצניעות הם הראשים של פיפ"א.
הניסיון הקטארי הגדיל לאין שיעור את התיאבון של הארגון, והוא כבר מכוון אל היעד הבא: להביא את ההכנסות ב־4 השנים הקרובות עד למונדיאל 2026 לסכום דמיוני של 11 מיליארד דולר, עלייה של כמעט 50 אחוזים לעומת ההכנסות לקראת המונדיאל שהסתיים, שגם הן היו הכנסות שיא.
חלק מן הגידול המתוכנן נובע מצמיחת פורמט המונדיאל מ־32 ל־48 קבוצות (יותר קבוצות משמע יותר משחקים ויותר הכנסות ממכירת זכויות שידור), אך יש לו סיבות נוספות. איך נאמר זאת בעדינות, בפיפ"א פשוט התמכרו לעטיני הכסף הקטאריים, והגמילה מהם נראית בשלב הזה כמעט בלתי אפשרית.
השאלה המסקרנת ביותר סביב כספי המונדיאל נוגעת להיתכנות כיסוי ההוצאות של המארחים הקטארים, אף אם אותם היא לא ממש מטרידה. במדינות מארחות אחרות נהגו להשוויץ במספר מקומות עבודה שנוצרו כתוצאה מאירוח התחרות (ברוסיה, למשל, התגאו ביצירת 315 אלף מקומות עבודה והורדת האבטלה מ־5.8% ל־4.8% רק בזכות המונדיאל), אלא שבקטאר ממילא חסרות ידיים עובדות, ולא משרות.
נשאר, אם כן, להסתמך על נתון כלכלי אחר. התוצר של המחוזות ברוסיה, שאירחו את המשחקים, צמח באופן ניכר, ובחלק מהם נרשמה עלייה של 20%! אם זה מה שיקרה לכלכלה המקומית, הרי שגם מבחינה כספית, ולא רק מבחינת התדמית והיח"צ, כל הסיפור היה שווה, וההשקעה של 300 מיליארד דולר עוד עשויה להחזיר את עצמה ביום מן הימים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו