1. בשלישי במרץ 2007 כבש ליאו מסי את שעריו הראשונים במפגשי הקלאסיקו. ריאל הוליכה שלוש פעמים בקאמפ נואו, שלוש פעמים מחק הארגנטינאי את היתרון, קובע 3:3 בתוספת הזמן של המשחק בו הפך מכישרון ענק לכוכב עצום.
עשור שלם ועוד חודשיים עברו מאז. שחקנים באו והלכו, אבל מסי עדיין כאן. אין עוררין לגבי הכישרון של מספר 10, אך כישרון הוא כבר מזמן לא העניין כשמביטים בקסמים שמנפיקות הרגליים של מסי. נהוג לחשוב שהכול בא לו בקלות, שלהבדיל מכריסטיאנו רונאלדו אין לו צורך בעבודה קשה, הוא אמן ואמנים חיים על קפריזות. יבוא לו, יצליח. לא יבוא, יכשל, וברוב המקרים בא לו.
העשור האחרון הוא הוכחה שהכישרון הכי גדול של מסי הוא היכולת לשמר את הכישרון הזה. בצעירותו היה להטוטן ואומן סלאלום, אך כדי לשרוד במקצוע שדרג עם הזמן את יכולת הבעיטה, המסירה, המצבים הנייחים, ניהול המשחק ולאחרונה למד לשמר כוחות. הוא אולי מבלה פחות שעות מעמיתו הפורטוגלי בחדר הכושר, אך הראש שלו עובד בלי הפסקה, חושב ומתכנן את הצעד הבא. הרי רבים הם השחקנים הכישרוניים, חלקם אף זוכים לכינוי "ליאו מסי הבא", אך כישרון הוא רק חלק קטן מהמשחק. הרעב, התשוקה, הרצון להשתפר, להתקדם ולגוון – אלה הן המעלות הגדולות של מסי. עשר שנים הוא מחזיק בדחף להיות הכי טוב שיש, עשר שנים הוא גם מצליח.
2. את כל הנ"ל הביא מסי למשחק אמש. הוא ידע שבלי ניימאר הכל עליו, וגם ריאל ידעה זאת. הבלאנקוס ניסו לעצור את מסי בכל צורה - פעם היה זה מרסלו, פעם קסמירו, בסוף גם סרחיו ראמוס, אך כולם נכשלו. בספרדית ישנה המילה "ENCHUFADO" (מחובר לחשמל) שמתארת שחקן ב-זון, בלתי ניתן לעצירה, וכזה היה מסי. היו לו משחקים ענקיים בקריירה, וזה של אתמול תופס מקום של כבוד במעלה הרשימה.
מעבר לצמד, שהעלה את מאזנו ל-500 שערים במדי בארסה ו-23 בקלאסיקו, היה זה מופע מנהיגות ומחויבות ברגע בו בארסה הייתה זקוקה לו יותר מתמיד. מסי רקד על המגרש כמו בצעירותו. במחצית הראשונה היו לו חמישה סלאלומים, שניים יותר מכל 21 השחקנים האחרים על הדשא. הוא שיחק באגף ובקישור האחורי, בחוד ולפעמים במרכז השדה. למרות שדימם ידע לקום, הוא גם ידע שינצח. "אלוהים ירד אלינו ויש לו שם: ליאו מסי", צייץ סמואל אטו. בתקשורת השתמשו במילים כמו "אגדה", "קלאסי" ו"מלך" כדי לתאר את התצוגה. כל המילים מתאימות.
קרבאחל תופס את הראש. איפה היתה הגנת ריאל ברגע האמת? // צילום: Getty Images
3. זה היה משחק מופרע, ובמידה רבה גם גבל בהפקרות הגנתית. 6:7 או 8:8 בהחלט היו משקפים. מבחינת ברצלונה אפשר להבין זאת, הרי רק ניצחון היה משאיר אותם בתמונת האליפות, אך זינאדין זידאן וריאל מדריד ודאי חשים היום אכזבה אדירה על שנתנו לנקודה היקרה לברוח. ההגנות, בשני הצדדים, לא טובות, ואת זה ידעו כולם. יחד עם זאת, המאמן הצרפתי ושחקניו נגררו בסיום להצגה האדירה שהם כתבו והציגו 91 דקות קודם לכן.
למרות ששיחקו בעשרה שחקנים, קבוצה שרוצה לזכות באליפות הייתה צריכה "להרוג" את המשחק אחרי שער השיוויון של חאמס רודריגס. היציאה של ברצלונה להתקפה האחרונה בדקה ה-92 הייתה יפה ומהירה, אך במהלכה היו לריאל מדריד מספיק הזדמנויות לעשות עבירה "חכמה" שהייתה עוצרת את הכל מבעוד מועד. "אני לוקח אחריות על כך שלא עצרתי את סרג'י רוברטו בהתקפה של הגול", הודה בסיום מרסלו. "ב-2:2 איבדנו את הראש", הוסיף זידאן, ומספיק לראות את התגובה העצבנית של רונאלדו, שלבטח היה מקצץ את המגן של בארסה לו רק היה נקרה בדרכו. אם ריאל רוצה אליפות, והכל עדיין בידיים שלה, עליה ללמוד מהמקרה הזה. שישה משחקים נותרו לה, והגיע הזמן לשלוף את הציפורניים.
4. אגב ציפורניים, קרב החתולות בין ג'רארד פיקה לסרחיו ראמוס הגיע לנקודת רתיחה. הבלם של ריאל פלט כמה מילים לעבר זה של בארסה לאחר שהורחק, פיקה הגיב ברשתות החברתיות עם ציוצים מתריסים. בסיום המשחק זה עקץ את זה, וההוא ענה לשני. בקיצור, גן ילדים. העניין הוא שמלבד את התקשורת, הריב הזה לא משרת אף אחד. ראמוס, שהפיוז שלו גם ככה קצר, חייב לשמור על קור רוח בישורת האחרונה של העונה.
לריאל בעיית בלמים קשה עם הפציעות של פפה ורפאל וראן ונכון לרגע זה נאצ'ו הוא הבלם הכשיר היחיד. ההרחקה, כמו גם מחיאות הכפיים שהגיעו אחריה, עלולים לעלות לריאל ביוקר. פיקה היה אמנם טוב אתמול, וגם זה שעודד את חבריו אחרי שער השיוויון שספגו מהקולומביאני, אבל גם הוא נוטה לעיתים לאבד ריכוז, במיוחד כשידו על המקלדת של הפלאפון.
5. 12 הצלות היו למארק אנדרה טר שטגן. שיא עונתי כמובן, והמאזן הטוב ביותר של שוער בארסה במשחק ליגה מאז 2004. גם לקיילור נבאס היה משחק מצוין, אבל תמיד זוכרים רק את המנצח. שלוש שנים עברו מאז הגיע, ואמש היה זה משחקו הראשון של הגרמני בברנבאו. בתחילת דרכו היה מחליפו של קלאודיו בראבו בליגה והשוער הראשון בליגת האלופות ובגביע, והעונה תפס מקום של קבע, כשיאספר סילסן משמש כגיבוי.
לא הכל הלך חלק לשוער בן ה-24 העונה. עד אתמול ספג 40 גולים ב-40 משחקים, אחרי אתמול הכמות עומדת על 42 ב-41. ולמרות זאת, קשה לבוא אליו בתלונות. ההגנה של ברצלונה היא מסננת, והעבודה שלו כלל לא פשוטה. בתקשורת הספרדית סימנו אותו כאיש המפתח לפני התתמודדות, אחריה כבר הפך לכוכב הגדול, משנה לליאו מסי. ידוע ששוערים זקוקים לביטחון, אז אולי המשחק הזה יעניק לטר שטגן ולהגנה שלו את מה שכל קבוצה צריכה: לדעת שיש על מי לסמוך שם מאחורה.
זידאן ולואיס אנריקה בסיום הקלאסיקו. המאמן הצרפתי: "איבדנו את הראש" // צילום: אי.פי
6. יש ליגה. לוח המשחקים שנותר לריאל הוא כזה: לה קורוניה (חוץ), ולנסיה (בית), גראנדה (חוץ), סביליה (בית), סלטה ויגו (חוץ) ומלאגה (חוץ). זה של ברצלונה: אוסאסונה (בית), אספניול (חוץ), ויאריאל (בית), לאס פלמאס (חוץ), אייבאר (בית).על הנייר, לשתי הקבוצות נותרו מוקשים בדרך, כאשר עושה רושם שהלו"ז של ריאל, שכולל גם חצי גמר אלופות מול אתלטיקו, מאתגר יותר.
מהסיבה הזאת ומכיוון שהמומנטום והמאזן הפנימי נמצאים בצד של ברצלונה, זינאדין זידאן ניצב מול המשימה הקשה ביותר בקריירת האימון הקצרה שלו. הכל בידיים שלו, ואסור לו לתת לזה לברוח. הצרפתי, כאמור, סובל מבעיות בהגנה ואמש נוספה הפציעה של גארת' בייל. ללא הוולשי, המאמן של ריאל יצטרך להשתמש בספסל שלו, ובמידה רבה זו יכולה להיות ברכה. כמובן שעליו לעשות זאת נכון. חאמס רודריגס, איסקו, מרקו אסנסיו ואלברו מוראטה הם כולם פצצות כישרון שמחכים להזדמנות. עד כה, כשזו הגיעה, הם החזירו בגדול.
"ההפסד הזה לא ישנה את צורת החשיבה שלנו. הכל תלוי בנו ואנחנו נמשיך בדרך שלנו" סיכם הצרפתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו