גאבי הפך אמש (ראשון) לכובש הצעיר בהיסטוריה של נבחרת ספרד כשבגיל 17 ו-304 ימים הבקיע ב-2:2 מול צ'כיה. בכך הוא שיפר בשבוע את שיאו של אנסו פאטי ונתן חשק לבדוק מיהם הכובשים הצעירים בנבחרות אחרות ברחבי העולם.
אז לצד שמות אקטואליים כמו אדוארדו קמאבינגה מצרפת ואלפונסו דייויס מקנדה, ישנם כמה שמות מעניינים מהעבר. לצד לא מעט כוכבים שעמדו בהייפ והמשיכו לקריירות אדירות, יש כאלה שההתחלה המוקדמת הייתה גדולה עליהם בכמה מידות. הנה מספר דוגמאות:
אנגליה - וויין רוני (מול מקדוניה, בגיל 17 ו-317 ימים):
במקרה של אנגליה, הכובש הצעיר בהיסטוריה גם הפך להיות הכובש הגדול בהיסטוריה (נכון לכתיבת שורות אלה וכשהארי קיין נושף בעורפו). כראוי לילד הפלא שהיה, החלוץ התחיל לפני גיל 18 וסיים לכבוש בגיל 31. היום, כשהוא בן 36, הוא אחד המאמנים הצעירים בעולם.
איטליה - ברונו ניקולה (מול צרפת, בגיל 18 ו-258 ימים):
השם ברונו ניקולה לא אומר הרבה לצופה הממוצע, וזה נובע משתי עובדות. את השער שהפך אותו לכובש הצעיר ביותר במדי איטליה הוא כבש ב-1958, וחוץ ממנו כבש רק עוד שער אחד. העניין עם ניקולה שהוא הספיק הרבה מאוד בזמן קצר מאוד. הוא זכה עם יובנטוס בשלוש אליפויות ושני גביעים, היה הקפטן הצעיר בתולדות האזורי, היה מועמד לכדור הזהב ב-1958, ובגיל 27 נטש הכל לטובת לימודים.
גרמניה - מריוס הילר (מול שוויץ, בגיל 17 ו-241 ימים): ב-1910 כבש מריוס הילר את שערו היחיד במדי נבחרת גרמניה ובאופן מפתיע שרד למעלה מ-110 שנים ככובש הצעיר בתולדות המאנשפאט. הילר היה יליד ארגנטינה, וב-1916 עבר לייצג את הדרום אמריקנים תחת השם אדוארדו הילר. בעידן המודרני, הכובש הצעיר ביותר הוא ג'מאל מוסיאלה - לו צופים עתיד גדול, ומריו גצה - שלו יש עבר גדול.
הולנד - יאן ואן ברדה קולף (מול בלגיה, בן 17):
ב-1911, במשחק הבכורה שלו מול הולנד, שחקנה של דן האח כבש את שערו היחיד ב-11 הופעות בנבחרת ונכנס לדפי ההיסטוריה עד עצם היום הזה. לאחר הפרישה עבר לארה"ב, שם הלך לעולמו בגיל 82. היום, בנו ונכדו הם מאמני כדורסל מוערכים.
ברזיל - פלה (מול ארגנטינה, בגיל 16 ו-9 חודשים):
שלא במפתיע, גם על השיא הזה של נבחרת ברזיל חתום פלה. השער הזה הגיע מול ארגנטינה כמה חודשים לפני המונדיאל ב-1958 בשבדיה, שבו יהפוך לשחקן הצעיר ביותר שעושה עוד הרבה מאוד דברים.
ארגנטינה - דייגו ארמנדו מראדונה (מול סקוטלנד, בגיל 18 ו-7 חודשים):
גם במקרה של ארגנטינה, כובש השער הצעיר בהיסטוריה הוא גדול שחקניה בהיסטוריה. דייגו עשה זאת אחרי האכזבה באי זימונו לגביע העולמי ב-1978 ומול סקוטלנד וכמה חודשים אחרי שהוביל את הנבחרת הצעירה של ארגנטינה לזכייה בגביע העולם.
פורטוגל - פרננדו צ'לאנה (מול קפריסין, בגיל 17 ו-7 חודשים):
בשנות השבעים ותחילת השמונים, צ'לאנה היה אחד הכוכבים של בנפיקה ושל נבחרת פורטוגל. הוא היה אחד הצעירים לשחק, והצעיר ביותר לכבוש כשעשה זאת במשחק מוקדמות מונדיאל מול קפריסין ב-1976. צ'לאנה הבקיע רק עוד שער אחד ב-27 הופעות בנבחרת, וגם הוא מול קפריסין.
קולומביה - ג'ונייר מונטניו (מול ארגנטינה, בגיל 16 ו-5 חודשים):
מרטין פאלרמו אמנם גנב את ההצגה באותו משחק קופה אמריקה שבו החמיץ שלושה פנדלים, אבל הייתה עוד היסטוריה באותו ניצחון 0:3 של קולומביה. מונטניו, אז כישרון אדיר בן 16, כבש את אחד השערים והפך לצעיר ביותר שעושה זאת במדי קולומביה והצעיר ביותר לכבוש בקופה אמריקה. מאז? זהו. הכישרון הפך לכישלון. הוא לא חזר לכבוש בנבחרת, החליף קבוצות בקצב מסחרר ולאחרונה פרש ממשחק.
ניגריה - פמי אופבומני (מול קניה, בגיל 17 ו-62 ימים):
החלוץ התזזיתי של ניגריה הוא מקרה קלאסי של בלון שנופח בגיל צעיר מידי והתפוצץ בגיל צעיר מידי. אחרי שכיכב באליפות העולם עד גיל 17 הוא ערך בכורה בנבחרת הבוגרת והפך לאחד הצעירים בהיסטוריה שמשחקים בגביע העולמי. יחד עם זאת, ברזומה שלו מופיעים שני שערים בלבד כשחקן בוגר: מול קניה ב-2002, ובמדי הפועל באר שבע. בסוף, בגיל 22 ובעקבות מחלה בעיניו, הוא פרש ממשחק.
וויילס - גארת' בייל (מול סלובקיה, בגיל 17 ו-83 ימים):
בייל היה בסאות'המפטון כשכבש ב-2006 את שערו הראשון במדי הנבחרת. 16 שנים אחר כך הוא כבר מלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים עם 38 כאלה והאחראי הגדול ביותר לכך ששמה סוף להמתנה של 64 שנים מאז גביע העולם האחרון שבו השתתפה.
מיאנמר - אונג קיאו טון (מול תאילנד, בגיל 14 ו-93 ימים):
על פי רישומי פיפ"א, בנובמבר 2000 הפך קיאו טון לכובש הצעיר בהיסטוריה של הכדורגל הבינלאומי כשעשה זאת בהופעת הבכורה מול תאילנד. שלא במפתיע, היה זה השערו היחיד במדי הנבחרת ב-13 הופעות. פחות מפתיע שהקשר הנמוך פרש ממשחק בגיל 23.
ישראל - בן שהר (מול אסטוניה, בגיל 17 ו-7 חודשים):
שהר כבש צמד באותו משחק במוקדמות יורו 2008. בהמשך יבקיע עוד שישה שערים במדי הנבחרת.
