אירוע השיא של הכדורסל האירופי הוא מסיבה שאורחת חשובה לא הגיעה אליו. נכון שהפיינל פור בבלגרד שיתחיל מחרתיים (חמישי) ייאכלס ארבע מעצמות אירופיות ואמור להגיש לנו את האיכות הגבוהה ביותר, אבל אסור לשכוח מי לא תהיה ובאילו נסיבות.
כבר מעל עשור וחצי שיש קבוצה, שאיתה מתחיל האירוע - ואז מצטרפות השלוש האחרות. צסק"א מוסקבה היא שיאנית ההשתתפות בפיינל פור היורוליג. היא לא תמיד זכתה (ארבעה גביעים), אבל כמעט תמיד היתה שם. היא שיחקה בטורניר ב-17 מ-18 הפעמים האחרונות.
הפלישה הרוסית לאוקראינה והרחקת הרוסיות הוציאה את הקבוצה הכי מזוהה עם הטורניר. עם כל הכבוד לקאזאן וסנט פטרסבורג ששיחקו העונה ביורוליג, ההרחקה של צסק"א היא האירוע הגדול. לא מדובר רק בקבוצה בכירה, אלא אחת ממקימות המפעל למעשה. היורוליג הוא כמו חברה פרטית שצסק"א היא אחת מבעליו וככזו, היא לא מורשית להשתתף בו.
הבעיה הגדולה תהיה לקראת העונה הבאה. הרוסיות לא בכיוון של חזרה ואילו צסק"א כאמור היא קבוצה משוריינת ביורוליג. יש כאן סבך משפטי ותקנוני לא פשוט. תהיה כאן תסבוכת וזה יהיה הסיפור הגדול של הקיץ.
צסק"א כבר הודיעה רשמית להנהלת המפעל שהיא מתכוונת להשתתף ביורוליג בעונה הבאה. כרגע לא ברור איך הסוגייה תיפתר וכבר עולות ספקולציות שאם תשחק - היא לא תארח ברוסיה. הערכה ראשונית: במצב הנוכחי של חרם עולמי על הספורט הרוסי, יהיה לא פשוט לתת לה לשחק במפעל בעונה הבאה.
ומה עושה הקבוצה הרוסית מאז ההרחקה לפני שלושה חודשים ועד ימים אלה? התרכזה בליגת ה-VTB בהרכבה המחודש אחרי נטישתם של לא מעט זרים (לא כולם, קלייבורן ומילוטינוב נשארו) ומלבד עיבוי הסגל בשחקנים מקומיים היא החתימה זרים שכנראה לא חלמו ללבוש את מדי האימפריה הרוסית כמו קאספר וויר ויונאס יירבקו בשלהי הקריירה שלו.
