קודם כל, צריך לדבר על האלופה, ביאנקה אנדרסקו. על בת ה־19 הקנדית שלפני שנה הודחה בסיבוב המוקדמות הראשון בארה"ב, ואתמול בלילה (אחרי שניצחה השנה שמונה מדורגות בעשירייה הראשונה והניפה שני תארים) זכתה בגרנד סלאם הראשון בקריירה אחרי ניצחון 3:6, 5:7 על סרינה וויליאמס, בארה"ב.
צריך לדבר עליה כי היא סיפור טוב. ילדה להורים רומנים שמעולם לא עברה סיבוב שני בגרנד סלאם ופתאום, עוד לפני שחגגה 20, הפכה לקנדית הראשונה שזוכה באחד כזה. צריך לדבר על השאפתנות שלה. על כך שלפני שלוש שנים כתבה לעצמה צ'ק מזויף עם סכום הזכייה שמקבלת הזוכה באליפות ארה"ב הפתוחה, סתם ככה כדי לתת לעצמה זריקת מוטיבציה, והנה, שלוש שנים אחר כך, הצ'ק הזה הוא אמיתי ושווה 3.1 מיליון ליש"ט.
"חלמתי על הרגע הזה המון־המון זמן, זה מטורף", אמרה לאחר הנפת הגביע, מעלה את השאלה מתי ילדה בת 19 מתחילה לחלום על הישגים כאלה שהיא מרשה לעצמה להגיד "המון־המון". השאלה אולי קשה, אבל דבר אחד בטוח: ביאנקה אנדרסקו אינה ילדה רגילה - היא הבת של מריה אנדרסקו.
רעמת תלתלים וקוקו הכלב
היה קשה לפספס אותה ביציעים בניו יורק, את "האמא הכי קולית בעולם", כפי שמגדירה אותה ביאנקה. תמיד לבושה בקפידה, עם רעמת תלתלים מכובדת וצמודה לכלב קוקו, מריה הפכה לסנסציית רשת באליפות ארה"ב. הצלמים צילמו אותה, הכתבים כתבו עליה, והיא נשארה קולית כמו קרח. את הקוליות הזאת, מתברר, העבירה מריה לבתה בגיל מוקדם מאוד. היא שלחה אותה לתרגל מדיטציה כשהיתה בת 12, ולימדה אותה לדמות סיטואציות כדי שתדע איך להתמודד כשיגיעו במציאות.
אנדרסקו וסרינה. "ביאנקה יודעת לשחק טוב תחת לחץ", פרגנה האמריקנית // צילומים: אי.אף.פי
אתמול בלילה התרגולים השתלמו. ספק אם אי פעם דמיינה סיטואציה שבה היא נלחמת מול סרינה ומול הקהל האמריקני (המעצבן, אבל זה כבר סיפור אחר) בגמר הגרנד סלאם הראשון בחייה, אבל אנדרסקו התמודדה עם העניין כמו גדולה. היא לא נתנה לאוהדים לחדור לה מתחת לעור, לא נבהלה כשסרינה חזרה מפיגור 5:1 ל־5:5 במערכה השנייה, ושיחקה טניס אגרסיבי ובוגר מהחבטה הראשונה ועד האחרונה. "ביאנקה יודעת לשחק טוב כשהיא תחת לחץ", ניתחה סרינה את האיכויות של האלופה החדשה, "היא פשוט המשיכה לעשות מה שהיא עושה הכי טוב - לזוז על המגרש, לחבוט ווינרים ולשחק טניס חזק".
אנדרסקו ניצחה בגמר ובהחלט צריך לדבר עליה ועל העלייה המטאורית שלה, אבל זה לא יהיה מופרך לומר שסרינה לא הפסידה לאנדרסקו. האמריקנית, כך עושה רושם, הפסידה למעמד. היא נכנעה לסיטואציה, וצריך לדבר גם על זה. לנסות להבין מה קרה למי שעד לא מזמן ידעה להתעלות ברגעים הגדולים יותר טוב מכל אחת אחרת. זו הרי כבר הפעם הרביעית ברציפות שזה קורה לה.
מאז ילדה את בתה, האמריקנית הפסידה למעמד הזה, גמר גרנד סלאם, ארבע פעמים ברצף. ולא שזה קרה מול שחקנית אחת דומיננטית בשיא תפארתה אלא מול ארבע יריבות שונות: אנג'ליק קרבר, נאומי אוסקה, סימונה האלפ ועכשיו אנדרסקו, ובכל המשחקים האלה היא לא זכתה במערכה אחת ואפילו לא הגיעה לשובר שוויון.
בכל אחד מהגמרים האלה, שבהם רדפה אחרי שיא 24 הזכיות של מרגרט קורט, השחקנית הטובה בהיסטוריה קרסה תחת משהו. לחץ? עומס? עצבים? היעדר תחרות בסיבובים הראשונים? יריבה חזקה? הכל ביחד? אלה שאלות שאפילו היא בעצמה לא יודעת לענות עליהן. "הייתי יכולה לשחק טוב יותר, להיות יותר סרינה", הודתה בסיום, "אני באמת חושבת שסרינה לא הופיעה לגמר הזה, אני צריכה לפענח איך אני גורמת לה לחזור לתפקד במשחקי גמר".
"לא הבנתי מה קורה לי"
העניין הוא שהיא ניסתה לעשות הכל כדי שזה יקרה מול אנדרסקו. כלקח מהפסדי העבר, היא פתחה את הגמר מול הקנדית באגרסיביות. לא עוד אדישות מנומנמת אלא עוצמה וקולניות וניסיון לדחוף את עצמה פנימה. אבל לא רק שזה לא עבד, היה נראה שזה פוגע בה.
ההגשות הראשונות לא נכנסו, הטעויות הבלתי מחויבות הצטברו, והכל התנקז לתוך הראש שלה. "לא הבנתי מה קורה לי פתאום", שיתפה בסיום, "איך לעזאזל אני משחקת ברמה כזאת במשחק גמר?"
אז מה עובר על סרינה? // צילום: אי.אף.פי
לאנדרסקו יש כמובן חלק בזה. היא שיחקה מצוין, מצאה את נקודות התורפה של האמריקנית ולחצה עליהן, אבל בסופו של דבר - כשמביאים בחשבון את כל המשתנים - מתקבלת תחושה שסרינה לא היתה מסוגלת לנצח את הגמר הזה בכל מקרה. שזה היה הגורל. כולם רצו שזה יקרה, בארה"ב, שנה אחרי אירועי הגמר מול אוסקה, אבל זה אפילו לא היה קרוב. למרות הקאמבק במערכה השנייה ודחיפת הקהל, סרינה לא הצליחה לנצח את המעמד.
עכשיו, לצד השאלה לאן תמריא מכאן הקריירה של אנדרסקו, עולה שאלה שהתשובה שלה תגיע מוקדם יותר: האם סרינה מסוגלת למרות הכל לזכות בתואר ה־24, ואולי אפילו ה־25, שיעמידו אותה לבדה בפסגה? ברור לגמרי שהיא לא צריכה את זה כדי להוכיח את גדולתה, אבל התארים האלה ממלאים אצל האמריקנית בת ה־37 צורך כמעט קיומי. "אני לא רודפת אחרי שיאים", הבהירה, "אני פשוט רוצה לזכות בתוארי גרנד סלאם".
בקרוב סרינה תהיה בת 38. היא כבר לא אותה שחקנית שהיתה מנצחת משחקי גמר לפני שהתחילו, אבל באליפות ארה"ב, כמו בטורנירים הקודמים שסיימה מאוכזבת, הוכיחה שהיא מסוגלת עדיין לשחק ברמות הגבוהות ביותר. משהו בראש מונע ממנה לשחק כך במשחקי הגמר, אבל אפשר לסמוך עליה שהיא תמשיך לנסות כל עוד הגוף מאפשר לה.
ביאנקה אנדרסקו מתהלכת בניו יורק עם הגביע. עתיד מתוק // צילום: אי-פי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו