לאו מסי לאן?
שנת 2020 השאירה מספיק סימנים שלפיהם גם שנת 2021 לא תהיה מוצלחת במיוחד עבור ברצלונה. אל השנה החדשה מגיעה הקבוצה חבולה, עייפה, מהמקום השישי בטבלה, כשפ.ס.ז' ממתינה לה בשמינית גמר האלופות וכשכל פעם שהיא עושה צעד קדימה - מגיעים אחריו שניים אחורה. כל אלה מעלים את השאלה המתבקשת - האם זהו באמת הטנגו האחרון של מסי? התשובה - אין לדעת.
החוזה של הארגנטינאי מסתיים בקיץ, כל העולם יודע שהוא את ברצלונה רצה לעזוב, יש את הפקס, הראיון, שפת הגוף, הגיל - כל הסימנים שמצביעים על סוף הדרך, אבל הצעד עוד לא נעשה. אחרי 16 שנים שהיה דבוק לבארסה, מסי פתאום מופיע ברשימת "שחקנים שעשויים לעבור השנה קבוצה", הדיווחים שולחים אותו למנצ'סטר סיטי ולפ.ס.ז', זה ממש שם, מוחשי.
מנגד, יש בחירות לנשיאות, יש שטוענים שלא יעזוב, יש קופה אמריקה בקיץ ומונדיאל בשנה הבאה, אין זמן ללא נודע. בקיצור, אניגמה. בסופו של דבר, נדמה שהעתיד של מסי הוא כמו כל 2021 - חידה אחת גדולה.
קהל בבקשה, קהל
אין מילה שמתארת טוב יותר את הצד המבאס של הספורט בעידן הקורונה מאשר בועה. בועת אן.בי.אי, בועת ליגת האלופות, בועת אתלטיקה, בועה, בועה, בועה. כדי להמשיך ולהתקיים בזמן המגיפה, הספורט נאלץ להתכנס בתוך עצמו, להיסגר, להתנתק, להתרחק, להפוך סטרילי - דבר מבורך מצד אחד, אך מנוגד למהות מן הצד השני.
הספורט הרי נועד לחבר, לפתוח, לקרב, להיות זמין לכולם כאחד - והתקווה הגדולה היא שב־2021 המצב הזה יחזור לקדמותו והאוהדים ישובו לאולמות, למגרשים ולאצטדיונים. נכון שלפעמים קשה איתם – עם הקללות, הגזענות, האבוקות – אבל התקופה האחרונה הבהירה פי כמה שאי אפשר בלעדיהם. האוהדים הם הפסקול, הצבע, האלמנט שמעצים את הרגע.
"תחושה נוראית לשחק בלי קהל" אמר לאו מסי, "אני מקווה שהם יחזרו מהר כי אני אוהב ששורקים לי בוז", הוסיף כריסטיאנו רונאלדו. אז קדימה 2021, שמעת אותם, תפוצצי כבר את הבועה.
שובם של האירועים הגדולים
האירועים שהגדירו את שנת 2020 בספורט יותר מכל הם אלה שכלל לא התקיימו. המשחקים האולימפיים, אליפות אירופה בכדורגל, הקופה אמריקה – כל אלה נכנעו לנגיף קורונה והשאירו את השנה ללא רגעי השיא שלה. כולם נדחו לשנת 2021, וכעת הם יגדירו את השנה החדשה בעצם קיומם.
לפי כל המארגנים, הפעם זה יקרה. יש אופטימיות, יש תקווה, יש תאריכים. משחקי טוקיו 2021 צפויים להיפתח ב־23 ביולי ולהימשך עד 8 באוגוסט, ולפי שר הספורט היפני סייקו האשימוטו, הם יפתחו "בכל מחיר". כ־11,000 ספורטאים יגיעו, 43% מהם עדיין לא השיגו את הקריטריון וינסו לעשות זאת בחודשים הקרובים, ולדבריו של נשיא הוועד האולימפי, תומאס באך, "גם קהל צפוי להגיע".
כמה שבועות קודם לכן, ב־11 ביוני, ייצא לדרך ובאיחור של שנה יורו 2020, שיהיה מסקרן מתמיד. הטורניר יתקיים בעשרה מוקדים שונים ברחבי היבשת, מבאקו שבאזרבייג'ן ועד לונדון, דבר שהיום נשמע בדיוני לא פחות מאשר קיום הקופה אמריקה כסדרה באותם ימים בדיוק. היום קשה לדמיין את זה קורה, אבל 2021 היא לא עוד שנה – היא תקווה, אמונה, כמיהה, שנה שהסלוגן שלה הוא "יהיה בסדר, ויהיה".
שנה חדשה, אלופות חדשות
החגיגות הרשמיות אמנם עדיין לא התקיימו, אבל האליפות של ליברפול היתה מרגעי השיא שהשאירה 2020. בעשור שזה עתה הסתיים, שעמד בסימן שליטה מונופולית ומפלצות דו־ראשיות בליגות הגדולות של אירופה, אלופה ששמה סוף ל־30 שנות בצורת הזכירה כמה חסר האלמנט הזה של ממד הזמן. של נוסטלגיה, פרספקטיבה, מקוריות, חדשנות. והנה מגיעה 2021 והפוטנציאל לאלופות חדשות/ישנות הוא עצום.
מילאן חולמת על תואר ראשון מאז 2011, בדיוק כמו ליל. אתלטיקו מדריד תקווה לשחזר את האליפות של 2014, ליון בתמונת אליפות ראשונה מאז 2008, ואפילו לברקוזן מקבלת הזדמנות לחזק את תדמיתה כנברקוזן. בסקוטלנד, ריינג'רס קרובה לסיים את שלטון היחיד של סלטיק שנמתח כבר על פני עשור. בפורטוגל, ספורטינג ליסבון מפלרטטת עם אליפות ראשונה מאז 2002, ובאנגליה יש רושם שהתואר זמין כמעט לכולם – ובעיקר לליברפול. וזה בסדר, כי אם תזכה בפעם השנייה ברציפות היא תעשה זאת לראשונה מזה 39 שנים.
תעשו טוב
בחיפוש אחר המחט בערימת השחת שנקראת 2020, נמצא בכל זאת דבר טוב שקרה בספורט העולמי. המאבק בנגיף הקורונה שהתערבב עם המאבק על זכויות המיעוטים והשריפות באוסטרליה, שלח ספורטאים רבים להרהר על מהות החיים, והוליד גיבורים ומנהיגים שאינם תלויים בכדור על מנת ליצור שינוי.
החל ממרקוס ראשפורד, שבמאבק מעורר השראה עזר למיליוני ילדים רעבים בבריטניה ונבחר לספורטאי השנה, דרך ניק קיריוס שזנח לרגע את תדמית הילד הרע בשביל לגייס כספים לנפגעי השריפות במולדתו, ועד ללברון ג'יימס, נאומי אוסקה, דוק ריברס ואלכס מורגן שהשמיעו את קולם למען שוויון זכויות בארה"ב.
השנה הזו הוציאה מהספורטאים צד הומאני נפלא. הם תרמו כסף וזמן, לא חששו להביע עמדה ודעה, סחפו אחריהם רבים. ההיגיון הבריא אומר ש־2021 לא יכולה להיות עמוסת אסונות כמו קודמתה, אבל זה לא מונע ממנה להיות גדושת גיבורים כמו השנה שהיתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו