מעטים הספורטאים ששמם הוא הראשון שעולה כשמזכירים את הענף שבו הצטיינו. כשמדברים על הכדוריד בארץ, השם הוא עידן מימון (46), שהצליח להפוך גם למאמן מוביל.
העונה, עם תקציב שרחוק מראש הרשימה, הוא יתייצב לפלייאוף מהמקום הראשון עם הפועל ראשל"צ. עם זאת, השבוע, דווקא במשחק הראשון של העונה שאותו ניתן להגדיר "להיות או לחדול", האדומים הפגינו יכולת ירודה ונוצחו בחצי גמר הגביע על ידי היריבה העירונית מכבי ראשל"צ (27:21), שאותה יפגשו היום (16:00) במחזור הסיום של העונה הסדירה, למשחק על הכבוד בלבד.
"גם אחרי שניתחתי את חצי הגמר, לא ברור לי למה קרסנו. עשינו הכנה מעולה ומכבי לא הפתיעה אותנו", אמר מימון ל"ישראל היום", "בטוח שהשחקנים רצו, אבל דברים שביצענו היטב לאורך העונה לא הצלחנו להביא לידי ביטוי. מאכזב".
זו סיבה לדאגה לקראת הדרבי היום?
"כמאמן עלי להסיק מסקנות, להראות לשחקנים את הטעויות ולתקן. אני מקווה שנוכל להיראות טוב יותר".
עצירת הפעילות של ליגת הכדוריד בשל הקורונה לא עצרה כאמור את הפועל ראשל"צ, אבל קשיים לא חסרו. "העצירות והסגרים גרמו לכך שבכל פעם היינו צריכים לעשות הכנה מחדש", מסביר מימון, "קיבלתי את השחקנים אחרי חודש בבית ובלי אינדיקציה להכנה שלהם. אני מקווה שעד סיום העונה לא תהיה עצירה נוספת".
"היינו קילרים"
כאמור, מימון נחשב לגדול שחקני ישראל מכל בחינה: הישגים ומספרים, אישיים וקבוצתיים - זכייה באליפות העולם לבתי ספר תיכוניים עם "עמית עמל" (1992), הובלת נבחרת הנוער לטופ העולמי (1994), רבע גמר ליגת האלופות עם הפועל ראשל"צ (2000), וכמובן ההעפלה לאליפות אירופה (2002), הטורניר הגדול האחרון שבו השתתפה הנבחרת. ולמרות שכל זה נראה רחוק מאוד מהדור הנוכחי של הכדוריד הישראלי, מימון חושב שהדור הזה "מוכשר מאוד וחייב בעתיד להביא הישגים עם הנבחרת".
מה דרוש לדור הזה?
"ניסיון בינלאומי, למרות שאף פעם לא היו לנו כל כך הרבה שחקנים באירופה. הם גם צריכים את הוותיקים".
איך אתה מסביר את הפערים ההישגיים בין הדור שלך לנוכחי?
"היינו דור שעבר יחד את כל הדרך, היינו קילרים ולא ראינו אף אחד בעיניים. ידענו להשיג תוצאות כשהיינו צריכים. היה לנו אופי בתור נבחרת, בתור קבוצה. ידענו להתמודד עם לחץ. בסופו של דבר זו היתה גם היכולת, היינו מוכשרים מאוד. כשיש את המעטפת, יש גם תוצאות. אני מאמין מאוד שאם ייתנו לדור הזה לשחק כעת - אין סיבה שלא נשוב לאליפויות אירופה ולאליפויות עולם".
האם הנוחות והתנאים הטובים יצרו דור מפונק בכדוריד הישראלי?
"אני לא חושב כך, השחקנים האלה עובדים קשה. הם אולי יותר רכים מהדור שלנו, אולי חסרה הווינריות המטורפת שלנו בכל משחק, אבל זה משהו שאפשר לבנות. אם ייתנו להם את הגב - יקרו דברים טובים, ושחקנים נוספים יעברו לצרפת ולגרמניה. כל שחקן שיכול, צריך לצאת לליגות שם. אין מה להשוות במקצוענות, בהתנהלות וברמה".
מימון במשחק הפרישה. "ההבדל בין שחקן למאמן הוא ענק"
"יכולנו להפתיע"
בהתייחסות למוקדמות אליפות אירופה האחרונות, מימון בטוח שהנבחרת פספסה הזדמנות. "תפסנו את פורטוגל וליטא במשחקים שיכולנו להפתיע אותן, אבל זה לא קרה", הוא אומר, אבל גם מבין שזה לא פשוט, "הם שחקנים בני 22-21, ואני לא מצפה שבהגרלה כזו קשה הם יעפילו לטורניר גדול. זה עדיין לא הזמן וצריכים להסתכל כמה שנים קדימה. שיצברו ניסיון ונראה אם הם יכולים להגיע לטורניר גדול".
גם אחרי שהפכת למאמן, הפרפקציוניזם הקיצוני שלך לא השתנה כלל.
"ההבדל בין שחקן למאמן הוא ענק. כשחקן הכל בשליטתך. כמאמן אתה צריך להעביר ידע ל־15 שחקנים, והם צריכים לבצע. אם הם לא מבצעים, אי אפשר להצליח. אני מבין שדברים על המגרש פחות תלויים בי".
נרגעת קצת בשנים האחרונות?
"כמאמן עברתי תהליך התבגרות. בתחילה לקחתי דברים כמו שחקן וזה בא לידי ביטוי בוויכוחים. כעת זה אחרת, אבל אני עדיין חי ונושם את המשחק. גם אם אני נראה מתון יותר, בפנים האש נשארה ואני רוצה לנצח כל משחק".
