חוויה לא נעימה עברה הלילה (בין ראשון לשני) הטניסאית לינה גלושקו. מפגינים פרו-פלשתינים הפריעו למשחק שלה מול נאומי אוסקה בטורניר אוקלנד בניו זילנד, מה שגרם להפסקתו פעמיים. בסופו של דבר המדורגת 1 בעולם לשעבר ניצחה 4:6, 4:6.
בראיון מיוחד ל"ישראל היום", מספרת גלושקו על מה שעברה, הקריאות הלא נעימות, כיצד ניסתה להתמודד עם זה ועל המטרות שלה לעונה החדשה שרק יצאה לדרך.
"היה מאוד קשוח, באתי לעלות בהתרגשות עם האדרנלין, גם במגרש מרכזי וגם מול אוסקה וזה אחרי שני משחקים מאוד טובים במוקדמות ואז קיבלתי משהו אחר", משחזרת גלושקו, "זה היה ממש מתחילת המשחק, כשהתחלתי לקבל קריאות. חשבתי שאני לא שומעת טוב, אבל אז הם התקרבו מחוץ למתחם יותר קרוב למגרש עצמו, וזה היה ממש לאורך כל המשחק".
"הכי קשה שזה היה עם השם שלי. התחילו להגיד 'לינה תתביישי לך, את רוצחת, יש לך דם על הידיים', זה נורא היה אישי כשאני בסיטואציה. הם היו מאורגנים וכבר יום לפני המשחק קיבלתי הרבה הודעות באופן חריג ברשתות החברתיות, עם תיוגים של מארגני התחרויות".
"רשמו 'איך המארגנים לא מתביישים לתת למי שהיתה חיילת להתחרות כאן' ו'היא הרגה ילדים', אבל ממש לא ציפיתי שזה יגיע לממדים כאלה. בשלב מסוים במשחק גם עצרנו לכמה דקות בגלל שזה כבר הפריע".
איך לדעתך האירועים השפיעו על מהלך המשחק, אם בכלל?
"בהתחלה מאוד השפיע, הייתי בשוק. זה החזיר אותי אחורה לתחילת המלחמה. כשזה התחיל היה לי מאוד קשה לתפקד נפשית ופיזית, עשה לי נורא לא טוב. מבאס אותי שכל זה נכנס לספורט, באתי לשחק טניס ומכניסים את זה ככה גם לפה".
"מה גם שאולי יש להם 0.0001 אחוז מהמידע של כל מה שקורה, אלה אנשים משועממים שקוראים חדשות פעם ב- ואז מחליטים שהם מפגינים נגד שלום או מצילים ככה ילדים. כשכל האצטדיון שומע ככה את הקריאות של השם שלי, זה היה קצת מביך ומשהו לא נעים. יאמר לזכות הקהל באצטדיון כשהיו הקריאות, עודדו אותי ולקחו את הצד שלי וזה היה משהו נעים".
איך צוות האבטחה והמארגנים התמודדו עם המצב?
"לאחר המשחק לא יכולתי לצאת מהמתחם, עד שמאבטחים לא ראו שהכל נקי והמפגינים הלכו. היה לי מאבטח צמוד שנסע איתי ברכב למלון ובדק שהכל בסדר. גם הגבירו את האבטחה במלון וגם מנהל התחרות פה בניו זילנד עדכן את מארגני אליפות אוסטרליה שידעו מה שקורה. איגוד הטניס בארץ גם עזר. היה אפשר לראות שהמארגנים פה היו בשוק, הם לא מנוסים בזה, היה קשוח".
איך נאומי אוסקה הגיבה?
"בהתחלה היה אפשר לראות שהיא לא ממש הבינה במה מדובר, היא עצרה כי זה היה נורא רועש. הזמנתי רופא במהלך המשחק כי קצת כאב לי ואז היא באה ושאלה 'האם אני בסדר' ולא כל כך הבנתי אם היא מדברת על הפציעה או ההפגנות".
היית נוהגת או מגיבה אחרת בדיעבד?
"אין פה מה לעשות, במידה וזה היה בתוך המתחם ברור שלא הייתי ממשיכה, זה קרה לי פעם ראשונה, במידה וזה היה בתדירות גבוהה אז הייתי מנוסה במצבים כאלה. הכל היה ספציפי ואישי ולכן היה קשה עם משהו שלא התמודדתי איתו בחיים".
מה למדת על עצמך או על ההתמודדות שלך במצבי לחץ מהאירוע הזה?
"אנסה להתנתק מזה, זה נטו עניין של ניסיון. זה לא כמו להתמודד בגמר או במשחק חשוב בטח מול אוסקה, פשוט לא ידעתי איך להגיב. מקווה שבפעם הבאה אתמודד יותר טוב".
האם האירועים האלה גורמים לך לחשוש ממשחקים נוספים, או שמדובר במשהו חד פעמי?
"לא אתפלא אם זה יקרה שוב, אולי אפילו הייתי תמימה שלא חשבתי שזה יקרה. אני חושבת שאנסה יותר לשמור על עצמי. היום יודעים הכל, איפה אני נמצאת גם שאני לא מרבה לשתף ברשתות החברתיות, אבל כאן זה הטורניר הכי מדובר בניו זילנד, רואים את השעה, את המגרש וזה פורסם בכל מקום שאוסקה משחקת מול לינה גלושקו מישראל. אני צריכה לשמור על עצמי, יודעת שיש הרבה אבטחה בטורנירים. כעת אאני ממשיכה לאוסטרליה, שם יש הרבה יהודים, אז מקווה לקבל את התמיכה".
בכלל, איך את מרגישה לגבי המקום של מחאה פוליטית בתוך הספורט?
"זה מבאס, נושא שעולה המון גם בנושא רוסיה-אוקראינה. לי למשל יש שורשים אוקראיניים, כך שאני מבינה גם את הצד הזה במלחמה. אבל זה משהו שצריך להיות נקי, בסוף באים להתחרות בספורט, יש כאלה שרוצים להשמיע את הקול שלהם, אבל מה מצפים ממני? שאני אפסיק את המלחמה? אני מאוד גאה לייצג את ישראל ומקווה להמשיך להביא כמה שיותר גאווה ושמחה למדינה".
עכשיו הפנים לאליפות אוסטרליה.
"אני מוכנה, עשיתי הכנה טובה. היה לי שבוע מוצלח ואני יודעת שאני מסוגלת לעבור את המוקדמות, מאוד מאמינה בעצמי".
מה המטרות לעונה החדשה?
"רוצה כמה שיותר להתקדם בדירוג ולצבור ניצחונות. ברור שגם להיכנס לכמה שיותר אירועים גדולים ולהיות בריאה, כדי לשחק לאורך השנה כמה שיותר. מקווה גם שיהיה שקט במדינה שלנו".
