החלום של הרוכב המקצוען המצליח בהיסטוריה של ענף האופניים הישראלי איתמר איינהורן, יתגשם היום (שבת) בצהריים בפריז כאשר המרוץ האולימפי ייצא לדרך, ובפעם הראשונה מאז רומא 1960, יהיה שם יצוג כחול-לבן.
אבל הרוכב בן ה-26 ממודיעין, מפוכח ומציאותי, מודע היטב לעובדה שמדובר באחד האתגרים הקשים ביותר שיש - מרוץ ארוך בצורה יוצאת דופן (270 ק"מ) ושפע של עליות קצרות וחדות - גרסה אולימפית של קלאסיקה בלגית.
איינהורן: "יש הרבה לחץ, ולא רק אצלי. דיברתי והתייעצתי עם רוכבים, כולל חמשת רוכבי הקבוצה שלי "ישראל פרמייר טק" שיתחרו לצדי - ואף אחד לא יודע באמת איך יתפתח המרוץ הזה. יכול להיות שיתחיל רגוע ויכול להיות בדיוק ההפך - שתהיה מלחמה אין סופית על בריחה".
באין מסקנה חד משמעית, הוא גיבש את האסטרטגיה שלו: "החלטתי שלא לנסות לצאת לבריחה. אני חושש מלבזבז אנרגיות מיותרות. החלום הכי פרוע שלי זה לסיים בטופ 20. זה יהיה קשה מאוד, והישג מטורף ממש אם אצליח במשימה. אני חייב לא לוותר, תמיד לשמור על אופטימיות, לרכוב חכם ולשמר אנרגיות לרגעים הקריטיים כדי להמנע מתסריט שבו המירוץ נכנס למהירויות שיא ואני מוצא את עצמי כמעט לבד ובסכנה לא לסיים. אני חדור אמונה בעצמי ובמה שאני מסוגל להשיג".
איינהורן יש להזכיר, היה לישראלי הראשון שניתץ את תקרת הזכוכית וניפק נצחונות במירוצים מקצועניים. השנה כבר ניצח ארבעה מירוצים במדי קבוצתו "ישראל פרמייר טק".
את המקום שלו באולימפיאדה הוא השיג בזכות, כספק הנקודות העיקרי במאבק להשגת הכרטיס למרוץ הכביש הראשון של ישראל מאז הופעתם של הנרי אוחיון וז'אק בן דוד באולימפיאדת רומא.
"זה מאד מרגש אותי", אמר איינהורן, "ללא ספק, הרגע החשוב בקריירה שלי עד היום. הגעתי לפריז כבר לפני 5 ימים כדי לספוג את האווירה בכפר האולימפי ולהסתגל. מצד אחד זה מעצים את החוויה. חוץ מזה, הקפדתי לא לצאת מהכפר האולימפי. אפילו לא כדי לעודד את חברי המשלחת האחרים. עשיתי הכל לא להכביד על הגוף שלי. אזדקק לכל גרם אנרגיה".
הוא גאה במיוחד לייצג את ישראל בימים הקשים האלה אבל שהיו לו לא מעט חששות מהצורה בה יתקבלו הישראלים והוא בתוכם. מבחינה זו, הוא מספר, ציפתה לו הפתעה: "הרבה מאוד ספורטאים וחברי משלחות דיברו על כמה הם מבינים מה עובר עלינו. יש כאן הרבה אהדה ותמיכה וזה מחמם לי את הלב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו