ענף הכדורעף הוא הענף השלישי בגודלו בישראל אחרי הכדורגל והכדורסל. למרות זאת עתיד הכדורעף נמצא בספק גדול ועל סף פגיעה קשה מבחינה כלכלית. הירידה התחילה עם התפרצות הקורונה אז ירדו תקציבי האגודות בממוצע של 30%. במשך שנים התמיכה התקציבית ממשרד הספורט היה עלי פי הגדלת כמות הספורטאים וענף הכדורעף כבר הגיע ל-6,000 שחקנים אבל בשנים האחרונות החליטו במשרד הספורט לשנות את ההקצבה על פי הישגיות ולא על פי כמות ספורטאים.
אחת הדרישות הגדולות של בכירי הענף זאת הכנסה של הכדורעף להימורים החוקיים בארץ, מה שיוכל להוביל להגדלת ההכנסות. בשנים האחרונות קבוצת גברים בליגת על מקבלת 54,000 שקלים מתקציב משרד הספורט כאשר קבוצת הנשים בליגת העל מקבלת תמיכה של 67 אלף שקלים ואילו קבוצות הנוער מקבלות תמיכה בין 6,000 ש"ח ל- 12,000 ש"ח. באיגוד ציינו שעד לפני שלוש שנים התמיכה הייתה גדולה פי שלושה מהתמיכה כיום.
תקציב ממוצע של קבוצה בצמרת גבוהה של ליגת על:
גברים 1.5 עד 2 מליון שקלים ובנשים 1.0 עד 1.5 מליון שקלים.
שכר מאמן כדורעף נע בין 70,000 ל- 140,000 שקלים.
שחקן זר בליגת העל לגברים מרוויח שכר שנע בין 90,000 דולרים עד 120,000.
שחקניות ושחקנים זרות/ים בממוצע 2,500 עד 3,500 דולרים בחודש.
שכר השחקנים הישראלים הבכירים מגיע לכ-80 אלף שקלים בעונה ואילו בנשים שכר השחקניות הזרות מגיעה עד 70,000 שקלים בעונה. רוב השחקנים בליגת העל לכדורעף אינם מקצועניים ומקבלים הכנסה נוספת. הכנסות האיגוד מגיע ברובו ממשרד הספורט דרך הטוטו, ובין השאר גם מהוועד האולימפי ומ'אתנה' עבור פעילות נשים.
מאיגוד הכדורעף נמסר בתגובה: "בניגוד גמור למתואר בכתבה, הענף אינו מצוי בקריסה ואף רחוק מזה. אירוח אליפות אירופה בקיץ האחרון היווה הצלחה מהדהדת לא רק בתחום הכדורעף אלא בכלל בספורט הישראלי, למרות המצב הלא פשוט עקב מלחמת חרבות הברזל, ענף הכדורעף ממשיך לשגשג ולהצליח ברמה הבינלאומית ולראייה רק השבוע נבחרת הגברים של ישראל עד גיל 20 זכתה במדליית הארד בטורניר מוקדמות אליפות אירופה בפוחוב, סלובקיה. בנוסף, נושא ההימורים החוקיים אינו עומד על הפרק כלל בשלב הזה גם הפעם בניגוד מפורש לנאמר בכתבה. צר לנו שהכתב לא שוחח עם אף גורם רשמי מהאיגוד שהיה מבהיר לו את הדברים לפני פרסום הכתבה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו