הנטייה הטבעית היא לנתח את הסופרבול שייערך הלילה מהזווית של טום בריידי נגד הגנת סיאטל. הקווטרבק ההיסטורי שובר השיאים מול ההגנה המוחצת ביותר בזיכרון הקצר והבינוני, אבל הנה חשיפה בלעדית: גם התקפת סיאטל תהיה על המגרש והיא תשחק נגד הגנת ניו אינגלנד, ועל פי התקנון נקודות שיושגו בחלקים הללו הן בעלות ערך שווה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כל ההפסדים המשמעותיים של ניו אינגלנד (מלבד ההפסד חסר המשמעות במחזור האחרון) היו כשליריבה היה משחק ריצה משמעותי, ומול סיאטל היא תפגוש את אחד הטובים בזמננו - מרשואן לינץ', שחקן פלייאוף לעילה. בחמישה משחקי פלייאוף בשתי העונות האחרונות הוא לחלוטין מלכותי: ממוצע של 100 יארדים למשחק, 4.9 יארדים לנשיאת כדור וחמישה טאצ'דאונים. אבל העניין החשוב באמת הוא שלינץ' שחקן פיזי, אלים במובן הטוב של המילה. הוא שוחק הגנות, מביא לשליטה בשעון המשחק ופותח גם עבור הקווטרבק שלו, ראסל ווילסון, את ההזדמנויות לריצות ארוכות.
הגנת הריצה של ניו אינגלנד לא נחשבת טובה במיוחד. כמה מאנשי הקו השני שלה, כמו דווין מקורטי, קייל ארינגטון ודרל ריבס, יצטרכו להתעלות כדי לזכות בטבעת אליפות.
ניו אינגלד ובריידי חוזרים לאיצטדיון שבו ספגו את הפסדם הכואב ביותר בהיסטוריה. הקבוצה המושלמת היחידה שהגיעה לסופרבול עם מאזן 0:18 לפני שקרסה בהפסד 17:14 לניו יורק ג'איינטס ב־2008. לאס וגאס אמנם חושבת שניו אינגלנד פייבוריטית קלה (שתי נקודות), אבל גם בשנה שעברה וגאס חזתה משחק צמוד לפני שסיאטל העלימה את דנבר עם 8:43 בתצוגה הגנתית לדורות.
טום בריידי. יניף הערב גביע?
***
לקבוצת התקפה כמו ניו אינגלנד קיומו של ריצ'ארד שרמן הוא בעיה מהותית. שרמן אולי צעקני, שחצן, מתלהם ומחפש כותרות, אבל מעניש קשות קבוצות שסבורות בטעות שהוא אוברייטד. יש קבוצות שמעדיפות לא למסור כלל לכיוונו, וכתוצאה מקבלות מגרש צר מאוד להתקדם התקפית. אז בריידי ימסור לפינות, אבל יהיה מפתיע מאוד לראותו מנצח כך את המשחק. המקום שבו גדולה תפגוש גדולה בסופרבול הזה הוא באזור המסירה הקצרה: רוב גרונקובסקי, הטייט אנד הענק של ניו אינגלנד, מול אנשי מרכז הגנת סיאטל, בעיקר קאם צ'נסלור ובובי ואגנר.
בניצחון הקל על אינדיאנפוליס בגמר האזורי, עם הכדור הרך והמפוקפק, ניו אינגלנד לא היתה זקוקה לגרונקובסקי. אבל הקאמבק מול בולטימור, שבו חזרה פעמיים מפיגור 14 נקודות, לא היה מושג ללא הטייט אנד הענק, האתלט המחונן מילדותו, 200 ס"מ ו־120 ק"ג, שהיה קצת נמוך מכדי להמשיך את קריירת הסנטר המצוינת שלו ככדורסלן בתיכון. גדולתו במה שהוא עושה אחרי התפיסה. ממוצע 14 יארד לקריירה לתפיסה הוא מה שאתה מצפה מסילון באגף, לא מאיש התפיסה הבטוחה הקצרה.
מנגד ואגנר וצ'נסלור הם מי שעושים את הגנת סיאטל למה שהיא - מין תמנון רב־זרועי במרכז ההגנה, שהופך את הסיהוקס לאפקטיבית במידה די זהה מול ריצה ומול מסירה. צ'נסלור עושה זאת מעמדת הסטרונג סייפטי הדי חופשית, והוא הברקת דראפט (בחירה 133) של קבוצתו; מי שנחשב פעם קצת גדול ואיטי לעמדה שלו, עד שהוא התחיל לתקל אנשים.
ואגנר בעמדת המידל ליינבקר נחשב ב־2012 להימור דראפט של סיאטל. השנה הנוכחית המחישה את חשיבותו, משום שכשהוא החמיץ כמה משחקים באמצע העונה סיאטל דישדשה. כשחזר, סיאטל חזרה להיות מועמדת לאליפות שנייה ברציפות. מהיר וקשוח כמובן, ואגנר הוא בעיקר קווטרבק הגנתי, ומי שצריך לקרוא את מחשבותיו של בריידי ממול.
