יעקב שחר קיבל רחוב על שמו, "שכונה" כבר יש לו במכבי חיפה

וואו-וואו-וואו. שיתוף פעולה כה מתואם, נחוש ומהיר נגד פורעים במגרשי הכדורגל לא היה פה מעולם. שני אוהדי מכבי חיפה הניפו ביציע שלט: "הספרייה העירונית ע"ש י. שחר",  ותוך שניות הוא הוסר, בפעולה משולבת ונועזת של כל זרועות הבטחון במקום.

הנה תיאור המעשה, כפי שהוצג בעיתון "הארץ": "את האוהדים עיכבו אנשי חברת האבטחה 'מטאור', לפני שמסרו את השניים למשטרה, בהוראתה, והם גם הורידו את השלט". אני במקום המפכ"ל דני לוי מרים טקס חגיגי, ומעניק לכל הכוחות שנטלו חלק במבצע סיכת בטחון.

לחלק הראשון בטור השבועי של עמיר פלג >>

כן, ההם שניצבו לא מזמן חסרי אונים מול מטח אבוקות שהוחדרו ליציעים מתחת לאפם, עד כדי כך שנאלצו להפסיק משחק ליגה, הפיקו לקחים והתגברו על שני אוהדים ממש לא מזיקים. זו הייתה מחאה חביבה ולגיטימית לחלוטין נגד הניסיון של המועדון לפגוע באווירה ביציעים, כטענתם. מי נתן את ההוראה? במכבי חיפה, שחברת האבטחה פועלת מטעמה, טענו כי המועדון תומך בחופש הביטוי ושהמשטרה אחראית. חברת האבטחה הבהירה כי היא כפופה לשני הגופים גם יחד, צמד המניפים הורחק בצו מנהלי מהאצטדיון לחצי שנה, והנשיא יעקב שחר שותק. כפי שצריך להתנהג בספריה.

מצד שני, כמי שנטל חלק בגינוני האדרתו בטקס הקמת מוזיאון מכבי חיפה (שמחויב בין השאר בשימור מורשת משפחתו), והשתתף בהסרת הלוט מעל שלט הרחוב שקראו על שמו החנפנים מהעירייה - כבוד הנשיא פשוט לא יכול להסתתר מאחורי הודעת דובר. הוא היה חייב לקבל דיווח ממאבטחיו, לפני שהסירו את הלוט מעל רעיון הספרייה על שמו, ולגנות את סתימת הפיות השרירותית והשערורייתית.

שחר, האיש בעל אלף הפרצופים הזועפים, איבד את זה לא רק בגזרת הקהל. הפרשנים שעשו מברק בכר ומגל אלברמן גאוני כדורגל, יורדים עליהם עכשיו בצדק, אבל איפה הבוס? על יואב כץ נוהגים לרדת, לשחר התקשורת מתייחסת כקורבן, בזמן שהמערכת כולה משדרת אובדן שליטה.

עבדולאי סק מתנהג כפרחח ומתקוטט מילולית עם דולב חזיזה, גיא מלמד ואיתן אזולאי עושים סצנות כשלא נותנים להם לשחק – ומקבלים את חולצת ההרכב, והתחושה היא שאין דין ואין דוד. אפילו עומר אצילי שכח מהכרת הטוב והחוב, ולא ספר את הספרייה.

אחרי שמכבי חיפה הפסידה 2:0 להפועל באר שבע בסמי עופר, במחזור ה-12 בתחילת דצמבר, דיווח הכתב הביתי דורון בן דור כי שחר ירד לחדר ההלבשה ו"זעם על היכולת הדלה שהפגינו השחקנים". הוא אפילו אמר להם: "אם תצא מילה אחת מהחדר, מהדברים שאני אומר כאן, כולם ייקנסו". אז איך בכל זאת יצאו 11 מילים לפחות? לא ברור, אבל דומה שכבוד הנשיא איבד גם את חדר ההלבשה. האיש שאמר בטקס קריאת הרחוב על שמו: "עם מה שאני משקיע פה, אני צריך לקבל שכונה", מקבל סוף סוף את מבוקשו, בגדול.

אוחנה, זהבי והראשון בין שווים בע"מ

הרבה ביקורת ספג ז'רקו לאזטיץ' במסגרת פסטיבל הספסל של ערן זהבי, ובין גדולי הקוטלים היה אלי אוחנה. "אי אפשר להתייחס לשחקן בגיל שלו, במעמד שלו, ככה. מתייחסים לזהבי כאילו הוא שחקן נוער. זה לא הגיוני", זעם אוחנה, וסיכם: "יש שווים ויש ראשונים בין שווים. אי אפשר להתייחס לכולם באותה המידה"... מכיוון שכך, שווה גם להיזכר בעמדתו בספטמבר 2022, כשזהבי לא זומן לנבחרת עקב דרישתו לחדר לבד, והמנג'ר יוסי בניון התבצר בחדר האטום.

וכך אמר אז אוחנה: "ברגע שיש החלטה של צוות מוביל, ולא משנה אם זו נבחרת ישראל, קבוצת כדורגל, ערוץ הספורט או מפעל לטקסטיל, יש היררכיה, יש בוס וצריכים להתיישר לפי ההחלטות. כולם שווים אבל יש ראשונים בין שווים, אף אחד לא יוצא טוב מהעניין אבל צריך להבין שלא רק ערן זהבי בנבחרת".

מוסר השכל: אוחנה אוהב להשתמש בביטוי "שווים וראשונים בין שווים", רק שבנבחרת, ה"ראשון בין שווים" היה מכר ותיק שגם עבד איתו - המנהל המקצועי בניון. אבל במקרה של המאמן הזר, הראשון בין שווים הוא השחקן המקומי. פתרון המשוואה: פיו וליבו של אוחנה אינם שווים.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות