נבחרת ישראל לא חזרה מסקוטלנד עם הכרטיס לפלייאוף ליגת האומות, אבל חלק משחקניה, ובהם הבלם לואי טאהא, שבו עם ים של תגובות על סרטון ויראלי שבו נראים שחקנים ישראלים מורידים את מעיליהם בקור הבריטי ומחממים את הילדים הסקוטים שעלו עימם למגרש. רשת ESPN דיווחה על מיליוני צפיות לווידאו שהפך את השחקנים לגיבורי רשת, גם אם התוצאה בסוף המשחק היתה מאכזבת.
"עמדתי ליד זהבי וייני, היה שם ילד שהגיע עם חולצה קצרה והוא ממש רעד מקור", נזכר טאהא בראיון ל"ישראל היום", "כאב לי עליו. הורדתי את המעיל ונתתי לו. אחר כך הוא הרגיש מבוכה, אמרתי לו שייקח את המעיל הביתה והוא חייך. תבין, לגרום לילד לשמוח שווה פי אלף יותר מהכל, זה המהות של החיים. היום אני אבא ומבין את זה הרבה יותר טוב".
מבחינה ספורטיבית, מה הרגע שתזכור מקמפיין ליגת האומות?
"את המשחק מול סקוטלנד, הפספוס הזה. אני גם לא אוהב שמדברים על שחקנים בודדים. אנחנו נבחרת, כולם ביחד. הגענו לסקוטלנד, נבחרת חזקה בבית שלה, אבל נתנו להם פייט והסתכלנו להם בלבן של העיניים. תקפנו בכל שלב במשחק והרגשנו פספוס. נקווה להצליח בפעם הבאה".
אתה באמת חושב שיש שינוי בנבחרת ישראל למרות התוצאה הסופית?
"ברור שיש שינוי. השחקנים יותר מחויבים, יש נהלים חדשים של מקצוענות. כולם מגובשים ורוצים בהצלחת הנבחרת. אין פה אפס, רואים רוח חדשה וזה מה שחשוב. אין דבר כזה לאחר, גם לא חצי דקה. הכל מתוקתק כמו גרמנים, על הדקה. יש משמעת בנבחרת וצריך ללמד את זה מגיל קטן פה בארץ. אני מסתובב הרבה בקבוצות ילדים, הכל מתחיל שם. אי אפשר לגדל דור של שחקנים מקצוענים בלי המשמעת, והצוות האוסטרי הביא את זה לנבחרת".
הרצוג. "השחקנים יותר מחויבים" // צילום: רויטרס
אז זה השינוי המרכזי, הדיוק בזמנים? מדברים על הרבה דברים. מה עוד השתנה?
"אימון טקטי ביום של משחק זה משהו שלא הכרתי. במקום להיות תקוע במלון יוצאים בבוקר לאימון. כשאתה תקוע כל היום במלון זה מביא אותך לפעמים מטושטש למשחק, עייף כזה. גם זה השתנה".
ברמה האישית, הפכת לשחקן הרכב בנבחרת ישראל.
"עבדתי קשה כדי להגיע למקום הזה. במשחקים ברמות האלה אתה צובר ניסיון וביטחון כדי להתקדם עוד צעד בסולם. אני שמח וגאה לייצג את הנבחרת בכבוד. כל משחק היה חוויה".
אמרת שאתה גאה לייצג את הנבחרת בכבוד. אתה בטח שומע את הרעש מסביב בנושא הזה.
"מי שרוצה לחפש את הדברים הרעים עושה את זה, אבל יש אנשים טובים שאומרים את האמת. אני בן אדם ישר שאומר את מה שיש לו בבטן. זו האמת, אני גאה לייצג את הנבחרת".
את הדברים שאמר טאהא בפומבי, שומעים גם בשיחות פנימיות משאר השחקנים שמייצגים את המגזר הערבי בנבחרת ישראל. הם מבחינתם גאים לייצג את המגזר הערבי בנבחרת ישראל, שמשמשת מראה של החברה הישראלית ובה יהודים, ערבים, צ'רקסים, דרוזים ועוד.
"מה זה משנה מה אתה?" שואל טאהא, "אנחנו שחקנים ויש לנו אותה מטרה. בשביל זה אנחנו מתכנסים כנבחרת". בכלל, טאהא משתדל שלא לקרוא מה כותבים עליו.
טאהא במדי הנבחרת. "איטיים? אנשים רושמים שטויות" // צילום: רויטרס
הוא מתעדכן באתר המינהלת לגבי הספרינט השבועי שלו ובשבוע שעבר הוא הגיע ל־34.5 קמ"ש כשהשיג את אחד משחקני בית"ר ירושלים. בנבחרת הוא שמע טענות על כך ש"ההגנה איטית", וזה מוציא אותו מהדעת: "איטיים? אנשים רושמים שטויות. אם הם היו נכנסים לסטטיסטיקה ול־GPS, לא היו אומרים את זה. אני לא קורא כל מה שרושמים, לא קראתי כתבה אחת מאז המשחק. רצתי 35 קמ"ש לפני שנתיים והשנה הגעתי למספרים דומים, אבל שימשיכו לרשום".
אתה כבר בן 28, אתה חושב שתוכל לשחק באירופה?
"29-28 זה השיא של בלם. אני מרגיש יותר בוגר, אחראי, שיחקתי באירופה עם הפועל ב"ש נגד אינטר, סאות'המפטון וקבוצות גדולות באירופה. אני במצב שהגעתי כמעט למקסימום ניסיון. יש לי עוד חמש־שש שנים לשחק בטופ, ואם תהיה הזדמנות להגשים חלום ולשחק באירופה, למה לא? אשקול את זה. הקריירה קצרה, ואם לא תנצל הזדמנות תמשיך לחלום".
טאהא. קשר מיוחד להפועל ב"ש // צילום: דני מרון
אתה מסיים חוזה בהפועל ב"ש למרות שיש אופציה לעוד שנה. כשחקן חופשי יהיה לך קל יותר לצאת. דיברת על זה עם המועדון?
"יש לי קשר מיוחד להפועל ב"ש. עזוב רגע את הכדורגל בצד, יש לי שם קשר עם הקהילה ברחוב. זה משהו שיותר חשוב מכסף. אני מקבל כבוד מאוהדים, אלונה, אסי, ברק, כולם. מרגיש שם כמו שחקן בית. אני מקווה שנשב בקרוב ונסכם הכל. אני אוהב את המקום ולא אכפת לי גם לפרוש בהפועל ב"ש בגיל 35. כל עוד הכל בסדר אני נשאר שם. זה המקום הכי טוב בשבילי בארץ".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו