היו ימים שבהם ראיונות עם שחקני ליגת העל בכדורגל נערכו בין אימונים. במציאות הנוכחית, שבה השחקנים מבלים את רוב זמנם בבית, אנו מגלים פתאום גם צדדים אחרים. רועי גורדנה, שחקנה של מ.ס אשדוד, נשמע מתנשף במהלך השיחה. כשנשאל מדוע, הוא מייד השיב: "קניתי משהו להורים שלי. אני מניח את זה מחוץ לדלת ויורד מהר בחזרה לאוטו".
את המשך השיחה הוא כבר מקיים איתנו ברכבו, רגע לפני שהוא חוזר לבנותיו, שאיתן הוא "מבלה 24 שעות ביממה, 15 מתוכן בפעילות". את מקומו של הכדור בחייו תפסו דברים אחרים. "אני אלוף בצביעה, בוא תראה מה עשיתי עם הבת שלי בחוברת של פו הדוב", הוא מספר כמו אבא מאוהב.
אז מה, רועי, החיים השתנו ברגע.
"ממש, זה פשוט לא ייאמן. תקשיב, מאז שהתחתנתי והילדות נולדו אני מסתכל על החיים אחרת. אני מעריך את הבריאות הרבה יותר, עוד הרבה לפני ימי הקורונה. אתה רואה אנשים מתים בכל העולם וגם כאן בישראל, ילד בן 22 מאושפז במצב קשה. אולי עדיף כבר לא לשמוע חדשות, בחיי".
איך בכל זאת מעבירים את הזמן?
"עכשיו יש יותר ארוחות משפחתיות. משחקים טאקי עם הגדולה שלנו, שהיא כבר בת 5. כמו שאמרתי - חוברות צביעה, עושים קצת יצירות שהקטנה בת השנתיים מקלקלת לנו, אבל הכל באהבה. יש מספיק זמן להכין הכל מחדש".
מה הפחד הכי גדול שלך בתקופה הזו?
"שאתה נלחם במשהו שאתה לא מכיר. אף רופא לא יודע לתת תשובה חד־משמעית בנוגע למה שיקרה, ואף אחד לא מצליח לחזות מה יהיה השלב הבא. בהתחלה אמרו שרק מבוגרים מתים מהמחלה, עכשיו רואים שגם צעירים נפגעים. כאבא, אני הכי נזהר על הבנות. זה כבר היום ה־15 שאנחנו לא יוצאים מהבית. אני יוצא פעם בכמה ימים לקניות וזהו. פשוט נשארים בבית".
"בלארוס מתגרה במזל"
גורדנה, כמו כל חבריו במ.ס אשדוד, הוצא לחל"ת. "פתאום מעריכים כל פס באימון, את העובדה שאתה מתעורר בבוקר ויוצא מהבית, את הדברים הקטנים", הוא מספר. יש רושם שגורדנה (30), שכבר ראה הכל בכדורגל הישראלי, מבין שהפעם מדובר במשבר כלכלי שהענף טרם חווה.
גורדנה במדי אשדוד. "גם בבלארוס יקבלו את הסטירה" // צילום: אלן שיבר
"כל השוק העולמי קיבל חבטה שיהיה לו קשה להתרומם ממנה", הוא אומר, ומבין שההשלכות יהיו גם על מצבם של הכדורגלנים, "תראה מה קורה באיטליה, בספרד ועכשיו גם בארה"ב. מעצמות גדולות בבעיה. לא רק הכדורגל, כל העולם יהיה בבעיה. פתאום אני פותח חדשות ורואה מיליון מובטלים, בחיים לא היה דבר כזה".
שמעתם משהו לגבי העתיד בקבוצה?
"כרגע יצאנו לחל"ת. נחכה חודשיים־שלושה ונראה מה המצב בכדורגל הישראלי. יעבור זמן ואז נחשוב מה לעשות".
בבלארוס עדיין משחקים כדורגל. אתה שותף לגישה שאולי אפשר להמשיך לשחק, אפילו בלי קהל?
"אם ככה, אז גם בבלארוס יקבלו את הסטירה. בעוד חודש או בעוד חודשיים, הם מתגרים במזל שלהם. גם בלונדון התחילו ככה: המשיכו עסקים כרגיל - ופתאום הכל בא להם בבום. זאת מגיפה שהעולם לא יודע להתמודד איתה".
גורדנה מודה לאל. "היינו חייבים להחיות בפלייאוף העליון" // צילום: אלן שיבר
מה דעתך על טיפול המדינה במלחמה הזו?
"אני לא מצליח להבין אנשים שמתלוננים. הגיע וירוס שלא מצליחים להתמודד איתו. אצלנו מחמירים, ולדעתי בצדק, כי הבריאות קודמת לכל. צריך קודם לנצח את המגיפה הזאת ורק אז לחשוב על המצב הכלכלי. בכל העולם לא ציפו למכה כזאת, אז אנחנו? אני בעד הבידודים, ואם צריך - אף לעשות סגר מוחלט, רק כדי שלא ימותו פה עוד אנשים".
במעבר חד לכדורגל, איך אתה עם העונה שהיתה לכם באשדוד?
"היתה לנו עונה מפוספסת. פתחנו עם שני ניצחונות מ־15 משחקים, ואז עברנו החלפת מאמנים, תהפוכות, עד שהכל הסתדר עם רן בן שמעון. ואז הגיעה הקורונה וקטעה הכל. אני מכבד מאוד את כל הקבוצות, אבל לדעתי היינו חייבים להיות בפלייאוף העליון. יש פה חומר שחקנים טוב מאוד. תחילת העונה פגעה בנו מבחינת הביטחון, אבל עזוב, עכשיו אנחנו מסתכלים על הכל בפרופורציה אחרת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו