בחודש מארס האחרון אמור היה להיות רגע השיא של נבחרת ישראל. רגע שבו השחקנים בכחול לבן עולים על כר הדשא בהאמפדן פארק מול 52 אלף סקוטים נלהבים ומתחילים מסע של 180 דקות שעשויות להכניס אותם לדפי ההיסטוריה עם עלייה ראשונה ליורו.
זו היתה הזדמנות חד־פעמית עבור הכדורגל הישראלי. אלא שבאותו חודש התפרץ לחיינו נגיף הקורונה והביא לדחיית המשחק. העולם השתנה, ושבעה חודשים לאחר מכן ההזדמנות החד־פעמית הזו חוזרת בתנאים משופרים, כי הפעם המשחק (מחר, 21:45) ייערך ללא קהל.
רצה הגורל, והחזרה הגנרלית לקראת המפגש הקריטי עם הסקוטים נערכה לפני כחודש במסגרת ליגת האומות של המונדיאל. היכולת שהציגה שם נבחרת ישראל הוציאה אותנו בהרגשה שניצחון וההעפלה לגמר פלייאוף העלייה ליורו 2020 בהחלט בהישג יד.
ב־1:1 במשחק המדובר פתחו המארחים עם שלושה בלמים, בעמדת הבלם הימני בזבזו את הקשר הטוב ביותר שלהם (סקוט מקטומיניי) שיחקו עם חלוץ חזק אך מוגבל טכנית (לינדון דייקס), והציגו משחק חלש וחסר השראה.
סטיב קלארק, מאמן אפרורי ולא כריזמטי שרוב הקריירה שימש עוזר (כולל של אברם גרנט בצ'לסי), סובל מסגל מאוד לא מאוזן. יהיה מעניין לראות אם ימשיך במערך של שלושה בלמים גם כשג'יימס פורסט פצוע, ובעיקר אחרי שתי הופעות לא משכנעות בליגת האומות (הסקוטים גירדו ניצחון מול הנבחרת השלישית של צ'כיה).
מצד שני, בסגל הסקוטי יש שחקני טופ פרמייר ליג כמו אנדי רוברטסון, קירן טירני וג'ון מקגין שכבש מול ליברפול בהצגה היוצאת דופן של אסטון וילה ביום ראשון האחרון. ביום נתון, השחקנים האלה יכולים לחפות גם על הטקטיקה חסרת ההשראה של הנבחרת.
קלארק. מנסים לנצל את הכריזמה שלו // צילום: רויטרס
נקודות התורפה, וזהבי שתמיד כאן
ומה בישראל? וילי רוטנשטיינר ימשיך עם מערך של 2:3:5 שיתבסס על שלישיית אסים קדמית - סולומון, דאבור ובעיקר זהבי, שבשני משחקיו הראשונים בפ.ס.וו איינדהובן הראה שהוא בכושר מצוין עם שער ושני בישולים.
הנבחרת תחסר את דור פרץ, באנקר בהרכב מאז שהצוות האוסטרי הגיע, אבל התחליף אייל גולסה לא פחות טוב ואפילו עדיף על פרץ. הוא יעזור לנאתכו בעבודה ההגנתית ובעזרה לבלמים, וגם יאפשר יותר חופש התקפי לסולומון, שמוצב כקשר מרכזי במערך הזה.
החיסרון של טאלב טוואטחה הרבה יותר משמעותי, וככל הנראה יפגע במשחק ההתקפה. סאן מנחם, ובעיקר סולומון שיוכל לברוח הרבה לאגף שמאל, יצטרכו לחפות על היעדרותו, בטח אם מביאים בחשבון שזהו האגף החלש יחסית בהגנה הסקוטית.
הבעיות של הנבחרת יהיו כרגיל בהגנה. מאז תחילת קמפיין מוקדמות יורו 2020 ספגה הנבחרת בכל משחק, מלבד המשחק בלטביה (נבחרת שלא הבקיעה מול אנדורה לפני כחודש). כדי לעבור את הסקוטים, הנבחרת תהיה חייבת להתעלות הגנתית ולהציג ריכוז מקסימלי במשך 90 דקות, בעיקר במצבים נייחים - נקודת החולשה שלנו, שהיא גם נקודת כוח של הסקוטים.
טוואטחה. חיסרון משמעותי // צילום: רויטרס
אין לנו על מה להישען
אי אפשר להתעלם מהמצב של המדינה בכלל והכדורגל הישראלי. מדינה שמתקשה להתמודד עם ההשלכות של נגיף הקורונה ואזרחים שנמצאים בעיצומו של סגר כללי שלא ברור מתי וכיצד יסתיים וחרדים לפרנסתם.
גם הכדורגל המקומי חטף פגיעה קשה מהכאוס הפוליטי־בריאותי, בגלל ההחלטה שלא לאפשר לקבוצות להתאמן. המהלך הזה פוגע פגיעה קשה בספורט הקבוצתי ומעמיד את הכדורגל הישראלי על פי התהום.
בתקופה כזו, שאנשים בבית מחפשים אסקפיזם ועל מה להישען, הצלחה של הנבחרת יכולה להיות הדבר הכי טוב שקרה לכדורגל שלנו ב־50 השנים האחרונות ויהפוך אותו לקונצנזוס שהעם כל כך זקוק לו. בהצלחה לכולנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו