יש לי חבר אוהד מכבי חיפה שרוף, שכל פעם רגע לפני משחק אני מבקש ממנו לתת לי תוצאה. הבחור, בן 30 ומשהו, אבל סוחב אחריו שק של התרסקויות במשך עשור, ולא מסוגל לתת תוצאה אופטימית.
הבן אדם נכנס מתחת לשמיכה גם כשחיפה מקבלת בגביע את בני ממב"ע. "תוצאה?" כתבתי לו דקה לפני הפתיחה בטרנר. "יש לי הרגשה רעה, 0:2 כזה, ב"ש", חזה נוסטרדאמוס. הוא גם שלח סטטיסטיקות מרשיעות שמראות יתרון לרוני לוי על ברק בכר ב־12 המפגשים ביניהם עד היום. עניתי לו - תנוח.
המחצית היתה אמורה להסתיים 3:9 לחיפה, ולא 1:2 כולל טעות קשה של ג'וש כהן, שיצא עם יד אחת כדי להחזיר את ב"ש משום מקום. כהן עוד יציל אותם בסוף.
רגע לפני סוף המחצית איתן טיבי ראה מולו את עומר אצילי בגודל טבעי, ופשוט נבהל ואיבד לו את הכדור. אצילי מצא את דין דוד כדי לתת נוק אאוט לסיפור, אבל גלזר הציל. כל זה בא אחרי מחצית אדירה של האלופה ושער מהיר של אצילי מזווית מופרכת לפינה הרחוקה. דממה בטרנר.
ברק בכר הוא לא מוטל'ה ולא יגיד את זה - אבל הליגה הזאת היא חיפה ועוד 13. העובדה שב"ש היתה ערב המשחק בפיגור נקודה מחיפה ראויה להערכה והיא לא פחות מנס רפואי, כי הפערים ביניהן, כפי שראינו עד הפיצוצים בחדר ההלבשה, הם יותר לכיוון הדו ספרתי. אבל את זה אמרנו גם במשחק הראשון ביניהן בחיפה וב"ש ב־10 שחקנים הפכה את המשחק.
אז בבקשה, הנה טוויסט בעלילה. לא היינו במנהרה בזמן המחצית, שנראתה לפי עדויות כמו המלחמה בבלקן, ואין לי מושג מי התחיל - אריק בנדו, אגדה חיפאית במילואים, או רז מאיר, אבל אם התוצאה הישירה היתה שחיפה עלתה לחצי השני בעשרה שחקנים ובסכנה לאיבוד המשחק - אז מאיר, סליחה על הבוטות, יצא טמבל.
בכר יצא מחדר ההלבשה כפי שלא ראיתי אותו מעולם, צרח על בנדו ובעט כדור ליציע. הוא ראה כיצד הלילה הזה מתהפך עליו שוב כמו אז בחיפה.
ב"ש התקרבה. אצילי קיבל כדור זהב מעלי מוחמד כדי לגמור סיפור ונבלם, ואני עוד חשבתי שזה דווקא יכול להתפתח לערב חזרה קלאסי עבור דור מיכה. חיכינו לראות מה ייגמר קודם, הזמן או חיפה. ב"ש היתה כמעט שווה 2:2, אבל חיפה שווה יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו